שפיק נ' נחמנזון ואח'

פסק דין

התביעה שבפניי עניינה תשלום דמי שכירות.

התובע, יוסף בצלאל שפיק, (להלן: "התובע") הינו בעלים של דירה ברחוב בן גוריון 7/15 בהרצליה (להלן: "הדירה).

הנתבע, שאול נחמנזון (להלן: "הנתבע") שכר מהתובע את הדירה.

הנתבעת, ענבל גלאם (להלן: "הנתבעת"), הינה בתו של הנתבע.

רקע כללי:

התובע השכיר את הדירה לשוכר בהתאם להסכם שכירות מיום 1.6.08.

הנתבע עזב את הדירה במהלך שנת השכירות תוך שהוא משאיר חובות מחובות שונים.

התביעה הוגשה כנגד הנתבע כשוכר וכנגד הנתבעת כערבה.

הנתבע לא הגיש כתב הגנה ואף לא התייצב לדיון שהתקיים בפני כבוד השופט דותן ביום 12.1.10.

בדיון זה ניתן פסק דין בהעדר התייצבות ובהעדר הגנה כנגד שני הנתבעים. הנתבעת הגישה בקשה לביטול פסק הדין שניתן בהעדר. כבוד השופט דותן קבל את בקשתה ובעקבות כך התקיים דיון נוסף בפניי. הנתבע לא הגיש בקשה לביטול פסק הדין שניתן ביום 12.1.10 ולכן פסק דין זה עומד בעינו ככל שהוא מתייחס לנתבע.

תמצית גרסת התובע:

לטענת התובע הנתבעת יצרה את הקשר בינו לבין הנתבע ובתיווכה השכיר התובע לנתבע את הדירה.

הדירה הושכרה לתקופה של שנה מיום 1.6.08 ועד ליום 31.5.09, אך הנתבע עזב את המושכר במפתיע תוך שהוא משאיר חובות בגין דמי שכירות בסך 8,700 ₪, חשבון חשמל בסך 245 ₪ וסיוד הדירה בסך 750 ₪.

לטענת התובע הדירה הושכרה לנתבע לאחר שבתו הנתבעת התחייבה להיות ערבה להתחייבויות הנתבע לתובע בהתאם להסכם השכירות. הנתבע הבטיח להחתים ערב מטעמו על ההסכם, אך בפועל הדבר לא נעשה, כך שהתובע נותר עם ערבותה של הנתבעת שנתנה בעל פה .

תמצית גרסת הנתבעת:

לטענת הנתבעת אין יריבות בינה לבין התובע שכן אין היא חתומה על הסכם השכירות לא כשוכרת ולא כערבה.

לחלופין טוענת הנתבעת כי על התובע היה למצות את כל ההליכים כנגד הנתבע לפני נקיטת הליכים כנגדה.

דיון:

בדיון שהתקיים בפניי, כאמור נכחו התובע והנתבעת בלבד.