שפי נ' מדינת ישראל

החלטה

1.בפני בקשה לביטול איסור שימוש ברכב, זאת לאחר שבוצעה באמצעות הרכב עבירת שכרות, והוחלט ע"י הקצין הפוסל להשביתו למשך 30 יום.

2.כעולה מחומר הראיות, חברו של המבקש נהג ברכבו ביום 29/3/13 בשעה 23:00, ונמצא כי בגופו ריכוז אלכוהול של 725 מיקרוגרם לליטר אחד של אוויר נשוף.

3.ב"כ המבקש עותר לביטול ו/או קיצור תקופת ההשבתה, זאת לאור העדר נוכחותו של המבקש בשימוע, וכן לאור נסיבותיו האישיות.

4.ב"כ המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתו של ב"כ המשיבה עולה מחומר הראיות כי המבקש וחברו שתו בצוותא אלכוהול טרם מסר המבקש את הרכב לחבר, ומכאן שלא רק שלא עשה כל שביכולתו כדי למנוע את ביצוע העבירה, אלא שאף ידע כי הוא מוסר את הרכב לאדם אשר שתה אלכוהול.

5.עיינתי בחומר הראיות ובתיק החקירה, ונחה דעתי כי קיימות ראיות לכאורה המבססות את החשד לביצוע עבירת שכרות באמצעות רכבו של המבקש.

מפלטי בדיקת הינשוף עולה כי בגופו של החבר נמצא ריכוז אלכוהול של 725 מיקרוגרם לליטר אוויר נשוף. כמו כן, מדוחות הפעולה של השוטרים ניתן ללמוד כי מפיו של חברו של המבקש נדף ריח חזק של אלכוהול. בדיקת המאפיינים אף היא מלמדת על כך שחברו של המבקש נהג בהיותו שיכור, והתרשמות השוטר לעניין היות החבר שיכור נמצאה בינונית.

4.לאחר שקבעתי כי קיימות ראיות לכאורה המבססות את החשדות לביצועה של עבירת שיכרות באמצעות רכבו של המבקש, נותרה שאלה נוספת לבירור, והיא: האם המבקש עשה כל שביכולתו כדי למנוע את ביצוע העבירה?

5.מחומר החקירה ומהודעתו של החבר במשטרה עולה כי הוא שתה אלכוהול עם המבקש טרם נהג ברכב ראה עמ' להודעה, שורות 7-8). מכאן, כי לא רק שהמבקש לא עשה כל שביכולתו כדי למנוע את ביצוע העבירה, אלא שאף תרם לביצועה בכך ששתה אלכוהול עם חברו, והסכים לאחר מכן שזה ינהג ברכבו.

6.טענותיו של המבקש בבית המשפט לפיהן לא יכול לצפות כי המבקש ישתה אלכוהול בזמן הנהיגה אינן עולות בקנה אחד עם חומר הראיות בתיק. ובכל מקרה ,גם אם הייתי מקבלת את גירסת המבקש לפיה לא העלה בדעתו שחברו ינהג ברכב לאחר ששתה אלכוהול, הרי שגם אז לא הייתי מוצאת לנכון להתערב בהחלטת הקצין המשבית.

המבקש סמך על שיקול דעתו של חברו, והוא אחראי לתוצאות של מעשיו.

7.ב"כ המבקש טוען גם כי יש לבטל את תקופת ההשבתה בשל העדר נוכחותו של המבקש במהלך השימוע. בנושא זה אציין, כי ב"כ המבקש לא הביע הסכמה לקיים שימוע נוסף בנוכחותו של המבקש, וביקש כי בית המשפט יכריע בעניין ההשבתה.

לטעמי, גם אם היה המבקש נוכח במהלך השימוע, אין בטענותיו כדי לשנות מהחלטת הקצין הפוסל. ובכל מקרה, טיעוניו של המבקש הועלו ונשקלו באופן מפורט בפני בית המשפט, ולא נראה לי כי תוצאות השימוע היו אחרות אילו המבקש היה נוכח בדיון בפני הקצין הפוסל.

8.שקלתי גם את נסיבותיו האישיות של המבקש, ואת מחלת בנו, אך לאור חומרת העבירה והמסוכנות הגלומה בה, כמו גם לאור התנהגותו של המבקש אשר שתה עם חברו אלכוהול טרם מסר לו את הרכב, לא מצאתי לנכון להתערב בהחלטת הקצין המשבית.

9.אשר על כן, לאור קיומן של ראיות לכאורה, ולאור התנהגותו של המבקש אשר מלמדת כי לא רק שלא עשה כל שביכולתו כדי למנוע את ביצוע העבירה אלא שאף ידע כי חברו ינהג ברכב לאחר ששתה אלכוהול, דין הבקשה להידחות.

10.המזכירות תמציא העתק החלטה זו לצדדים. תיק החקירה יוחזר למשיבה.

ניתנה היום, א' אייר תשע"ג, 11 אפריל 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: