שעשוע נ' אוחיון

החלטה

לפני בקשה לביטול החלטת בית המשפט אשר ניתנה ביום 7.7.12. לחילופין עתר המבקש בבקשה להבהרת ההחלטה הנ"ל, כך שבית המשפט מתבקש להבהיר באם החלטתו הנ"ל ניתנה לאחר עיון בתגובת המבקש ובין אם לאו.

ביום 22.2.12 הגישה המשיבה בבקשה דנן בקשה לקבלת דו"ח חוקר כראיה בתיק (להלן: "הבקשה").

ביום 23.2.12 ניתנה החלטה על ידי בית המשפט לפיה הבקשה תועבר לתגובת ב"כ הנתבע, המבקש בבקשה דנן, בתוך 20 ימים ממסירה.

ביום 1.4.12 הוגשה תגובת ב"כ המבקש.

תגובת ב"כ המבקש לא הועברה לתשובת המשיבה מאחר ובית המשפט לא ראה צורך בכך, וממילא המשיבה לא ביקשה לעמוד על זכותה להשיב לתגובת ב"כ המבקש.

ביום 7.7.12 ניתנה החלטה על ידי בית המשפט בבקשה, בין היתר נקבע במסגרתה, כי דו"ח החקירה ותצהירו של מר נועם איתן מתקבל לתיק בית המשפט.

משכך, ביום 16.7.12 הגיש ב"כ המבקש בקשה לביטול ההחלטה ולחילופין בקשה להבהרת החלטת בית המשפט מיום 7.7.12, הלוא היא הבקשה המונחת לפניי כעת.

במסגרת הבקשה דנן טען ב"כ המבקש, כי החלטת בית המשפט מיום 7.7.12 "ניתנה בשגגה מבלי שיהא מודע לקיומה של תגובת המבקש ובמיוחד לאור החלטת בית המשפט הנכבד בדיון הקודם". את טענתו הנ"ל ביקש ב"כ המבקש לסמוך על החלטת בית המשפט אשר ניתנה במסגרת הדיון שהתקיים ביום 14.2.12.

לאחר שעיינתי בבקשת המבקש, ומבלי שניתנה למשיבה זכות להשיב לבקשה הנ"ל, סבורני, כי דין הבקשה להידחות.

יצוין, כי עוד במסגרת תצהירי עדות ראשית אשר הוגשו מטעם המשיבה ביקשה המשיבה לצרף את דו"ח החוקר כנספח י' לתצהירה. משכך נדמה, כי תוכנו של דו"ח החוקר היה ידוע למבקש בעת הגשת תצהירי עדות ראשית מטעם המשיבה וכי אין המדובר בראיות מפתיעות חדשות, שהמשיבה ביקשה להוסיף.

בדיון שהתקיים ביום 14.2.12 הבהיר בית המשפט לתובעת, כי אין באפשרותה להגיש את הדו"ח בדרך הנ"ל, תוך צירופו כנספח לתצהירה, אם כי בדרך הקבועה בתקנות סדר הדין האזרחי, כדלקמן:

"דו"ח החוקר אשר צורף כנספח י' לתצהיר התובעת איננו מתקבל לתיק במתכונתו זו. לא ניתן לצרף דו"ח חוקר (צ"ל – חוקר) על פי דיני הראיות באופן שבו צורף. בתוך 7 ימים רשאית התובעת להגיש את הדוח כדין, חתום, ערוך כחוות דעץ רלוונטית. לא יינתנו אורכות בעניין, והארכה שניתנה כעת תלקח בחשבון במישור ההוצאות בסופו של יום.

לנתבע תהא זכות להגיש תצהיר עדות ראשית נוסף או משלים לרבות חוות דעת מקצועי ככל שימצא צורך בכך בתוך 30 ימים מקבלת חוות דעתו של החוקר כאמור לעיל ככל שתוגש, ובהתייחס לחוות דעת זו בלבד".

משכך, ביום 22.2.12 כאמור, הגישה המבקשת את הבקשה להגשת דו"ח חוקר מטעמה כאשר דו"ח החוקר, אותו ביקשה המשיבה לצרף, גובה בתצהיר חתום כדין מטעם עורכו, מר נועם איתן, ועל כן בית המשפט התיר הגשתו.

יצוין, כי בית המשפט רואה עצמו מחויב להגיע לחקר האמת. בנסיבות המקרה דנן, בית המשפט לא מצא כל פגיעה בזכויות המבקש לאור קבלת הדו"ח במועד שבו הוגש. יתרה מכך, בהחלטתו מיום 22.2.12 ביקש בית המשפט לעמוד על זכויות המבקש בכך שהתיר לו זכות להגשת תצהיר עדות משלים מטעמו, לרבות חוות דעת מקצועית. ואם לא די בכך, הרי שלמבקש עומדת זכות לחקור את המצהיר על תצהירו.

עוד מוסיף ב"כ המבקש ומלין, במסגרת בקשתו, על העובדה, כי בקשת המשיבה הוגשה באיחור מהמועד אשר נקבע בהחלטת בית המשפט בדיון מיום 14.2.12, אולם הלנתו זו כלל אינה לבית המשפט למאחר ובקשת המשיבה הוגשה בדיוק במועד שהוקצה לה, כאמור, החלטת בית המשפט ניתנה ביום 14.2.12 ואילו בקשת המשיבה הוגשה לאחר כ- 7 ימים, ביום 22.2.12.

לסיום, ולמען הסר ספק יצוין, כי החלטת בית המשפט מיום 7.7.12 ניתנה לאחר עיון בתגובת המבקש לבקשת המשיבה לצירוף חוות דעת חוקר, ולא בכדי ניתנה למבקש זכות להגיב על בקשת המשיבה.

משכך כאמור, הבקשה נדחית.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.