פסק - דין
מבוא ותיאור ההליכים בקצירת האומר
ההליכים שבפניי, הורתם בסכסוך שכנים רווי יצרים והאשמות, כפי שלמרבה הצער מתאפיינים בדרך כלל סכסוכי שכנים המגיעים לפתחו של בית המשפט.
התובע במסגרת ת.א. 2169-03-12 מר מיכאל שסטוביץ (להלן – שסטוביץ ו – תביעת שסטוביץ), הינו בעל זכויות בעלות בבנין ברחוב הצדף 23א' יפו, המצוי בסמוך לים, חלקה 13/3 גוש 9005, המבטאות דירה הממוקמת בקומות קרקע, ראשונה, שניה, שלישית ורביעית (להלן – דירת שסטוביץ ו – הבנין).
הנתבע בתיק האמור, מר שי בנדמן (להלן – בנדמן), הינו בעל זכויות בעלות בבנין, של חלקות 1 ו-2, וכן חלק מחלקה 3 הנ"ל (550/10000, יתר החלקה בבעלות שסטוביץ). זכויות אלה מבטאות דירה הפרושה על מספר קומות וכן את גג הבניין שבקומה החמישית.
שסטוביץ רכש את זכויותיו בבניין ביום 24.10.08. טרם לכך, ביום 14.11.07, נחתם הסכם שיתוף בין בנדמן לבין הבעלים הקודמים של דירת שסטוביץ, ה"ה מסינגר (נספח ד' לתצהיר שסטוביץ; להלן – הסכם השיתוף עם הבעלים הקודם).
הסכם זה קבע, בין היתר, כי על בנדמן לדאוג להפרדת הגג שבקומה החמישית מדירת שסטוביץ בדירה הרביעית, וכן לדאוג לאיטום הגג. ביום 22.4.10 נחתם הסכם שיתוף בין שסטוביץ לבנדמן (נספח ה' לתצהיר שסטוביץ) אשר מחיל על יחסיהם את הסכם השיתוף עם הבעלים הקודם, ואף צורף כחלק בלתי נפרד ממנו התקנון המוסכם של הבנין.
תביעת שסטוביץ נסובה אודות הפרה נטענת של ההתחייבויות להפרדה ולאיטום הגג, ובה התבקש להורות לבנדמן לתקן את מקור הנזילה הקיימת בחלק המזרחי בגג הבנין, לסגור את פיר המעלית המצוי בגג הבניין ולאטום את הפתח הקיים בגרם המדרגות בין דירות הצדדים. לדבריו שסטוביץ, פנה לבנדמן פעמים רבות בענין, אך לא נענה (ראה למשל המכתבים שצורפו כנספחים ו' – ז' לתצהירו), וזאת למרות שלדבריו הנזילות והרטיבות היו חמורים, לא אפשרו שימוש בדירתו, ואף גרמו לסכנת חיים (בשל מגע המים עם חשמל).
בכתב התביעה פורטו נזקים רבים שנגרמו לשסטוביץ, לרבות בשל הנזילות, אך לא נתבקש סעד כספי, אלא פיצול סעדים. למען הבהר, ככל שלא ניתן עד כה פיצול סעדים, ניתן צו להיתר פיצול כמבוקש, הן לשסטוביץ והן לבנדמן (שהבחנתי כי עתר לכך בתצהירו) ביחס לכל התובענות.
טענות ההגנה של בנדמן מפני תביעת שסטוביץ, בתמצית, הינן כי הרטיבות והנזילות בדירת שסטוביץ מקורן באשמתו הוא, שכן עובדים מטעמו פירקו איטום קיים על הגג במסגרת ביצוע עבודות.
עוד נטען כי בוצעה הפרדה ארעית שניתנת לפירוק, בין חדר הגג לבין יתר חלקה 3 שמהווה חלק מדירת שסטוביץ, וזו נותנת מענה (מושלם לשיטת בנדמן) לבעיה כביכול, של האיטום. בנוסף גורס בנדמן כי הסיבה לאי סגירת פיר המעלית הינה צורך בהיתר בניה לביצוע הסגירה.
במקביל לתביעת שסטוביץ, הוגשו תביעות למפקחת על המקרקעין. שם הגיש שסטוביץ תביעה בתיק 121-12, ובנדמן הגיש תביעה שכנגד. שתי תביעות אלה הועברו ע"י המפקחת על המקרקעין לבית משפט זה, ומתנהלות תחת ת.א. 18083-06-12 (להלן – התביעה הנוספת ו – התביעה שכנגד), כאשר הוריתי על איחודן עם ת.א. 2169-03-12.
ייאמר בתמצית, כי בתביעתו הנוספת של שסטוביץ, הוא מבקש ליתן צו המונע מבנדמן לבצע כל שינוי חיצוני בבניין, הכולל שינוי במראהו החיצוני, ללא הסכמת כל הדיירים. כן מבוקש שבנדמן ישיב את המצב לקדמותו, בכל הנוגע לשינויים שכבר בוצעו ע"י בנדמן ושינו לפי הטענה את המראה החיצוני, אשר נטען כי בוצעו ללא היתר כדין (למשל, "פחונים" שהוקמו על גג הבניין והחלפת חלונות).
התביעה שכנגד עותרת אף היא לסעד זהה נגד שסטוביץ, אשר ימנע ממנו לבצע כל שינוי הפוגע במראה החיצוני של הבניין ללא הסכמת כל הדיירים בבנין. כמו כן מבוקש בה כי שסטוביץ ישיב שינויים שביצע לקדמותם (חלונות מסויימים, הרס ויטרינה, הסרת זרקור ומצלמות). כן מבוקש להורות לשסטוביץ לפעול ככל הדרוש לתיקון צו הבית המשותף, ולהכשיר כל הדרוש הכשר תכנוני בדירתו.
ראוי להוסיף כי במקביל מתנהלת בין הצדדים תביעה נוספת אצל המפקחת על המקרקעין, בתיק 551/11, במסגרתה התבקש ע"י בנדמן סעד זהה לסעד של השבת המצב לקדמותו שביקש בתביעתו הנגדית בפניי, בכל הנוגע לחלונות המסויימים, שלשיטתו הוחלפו שלא כדין.
לא התקבלה לתיק כל הודעה או בקשה מטעם בנדמן למחוק התביעה שכנגד או לעכב הדיון בה ובסעיפים 112 – 117 או חוזר על טענותיו ועל דרישתו משסטוביץ שלא לעשות כל שינוי ולהשיב החלונות שהוחלפו. גם את סיכומיו מסיים בנדמן בעתירה לקבל את התביעה שכנגד (סעיף 145 לסיכומים).
ההליכים נוהלו ע"י הצדדים בצורה לוחמנית, קשה ובלתי מתפשרת. הצדדים הכבירו ראיות ועדויות, לטעמי הרבה מעבר לדרוש ו"הציפו" את תיק בית המשפט בחוות דעת, בקשות, תצהירים ותצהירים נוספים ועוד. אנסה איפוא לבור את המוץ מן התבן על מנת להכריע בסוגיות שבפניי. טענות הצדדים לעיל הובאו בקיצור רב, ואדון ביתר הטענות הרלוונטיות שהועלו, בדרך של ניתוח העניינים שבמחלוקת.
ההסכמה הדיונית: בקדם המשפט מיום 4.7.12 הוסכם בין הצדדים כי ימונה מומחה מטעם בית המשפט, ואכן מונה מהנדס בנין ושמאי מקרקעין, דן אורמן, לבדיקת המחלוקות ההנדסיות והטכניות העולות מכתבי הטענות בכל הנוגע לתביעת שסטוביץ (להלן – מומחה בית המשפט).
בהמשך, הציע בית המשפט כי מומחה בית המשפט ימונה גם לבדיקת המחלוקות בתביעה הנוספת ובתביעה הנגדית, שאוחדו לאחר קדם המשפט האמור עם תביעת שסטוביץ. שסטוביץ הסכים לכך. בנדמן ציין כי מומחה זה אינו בעל ידע לבדוק את המחלוקות ויש צורך באדריכל. לאחר שמומחה בית המשפט השיב כי יש ביכולתו לחוות דעתו בעניין, החלטתי ביום 26.11.12 כי מומחה בית המשפט יחווה דעתו גם בתביעה הנוספת של שסטוביץ ובתביעה שכנגד, וכך נעשה.
כאמור, הצדדים הכבירו ראיות בתיק זה. שסטוביץ, מלבד תצהיר שלו, הגיש חוו"ד מטעם אדריכל דני קייזר, חוו"ד יועצת אלומיניום אינג' סטלה טליסמן, תצהיר הקבלן מנחם הרוש, שביצע עבודות מטעמו בגג הבנין, תצהיר של שכנה בבנין גב' דליה חבס, וחוו"ד מטעם האדריכל יצחק לזר. בנדמן, מלבד תצהירים שלו, הגיש תצהירים של גב' נחמה מוסיוף, גב' דפנה קסטיאל (שלבסוף לא העידו) וחוו"ד מומחה של מר יצחק שניר.