שנתיים מאסר וקנס בגין העלמת הכנסות ממכירת פטנטים

הרקע העובדתי

ניתנה הכרעת דין בה הורשעו הנאשמים בעבירות על פקודת מס הכנסה.

1.         לב העובדות נשוא הכרעת הדין הן הכנסות שהפיקו הנאשם 1 (להלן: "הנאשם") וחברת אירון השקעות מחקר ופיתוח בע"מ (להלן: "אירון") בעקבות ועקב המצאותיו של הנאשם בתחום מברשות השיניים.

            הנאשם רשם את המצאותיו כפטנטים במשרד רשם הפטנטים, ואת הזכויות והידע הגלום בפטנטים הוא מכר לשתי חברות, אוראליין ודנטליין.

            במסמכי הפטנטים ובהסכמים למכירת הידע לשתי החברות הנ"ל, נרשם בכזב כי ממציאת הפטנטים ומוכרת הידע לשתי החברות הנ"ל היא הנאשמת 2, נטע הולנד, בתו של הנאשם (להלן: "הנאשמת").

            חברת אוראליין הקימה בשנת 1991 מפעל לייצור מברשות שיניים באמצעות הידע שנרכש מהנאשם, והעסיקה את הנאשם כמנהלו הטכני ויועצו של המפעל, וזאת, עד חודש נובמבר או דצמבר 1994. שכרו שולם באמצעות חברת אירון.

2.         בהכרעת הדין פורטו העובדות והממצאים העובדתיים בהרחבה, ואיני רואה צורך להרחיב כאן. בקצרה אזכיר את קביעותיי, לפיהן, פעל הנאשם במרמה ובתחבולה כשהעלים את זהותו כממציא הפטנטים וכמי שהפיק הכנסות ממכירת הידע הגלום בפטנטים לאוראליין ולדנטליין. קבעתי גם, כי הנאשם נמנע מלדווח לרשויות המס על הכנסותיו אלה, שהיו בסך 1,453,694 ש"ח לפחות, וכי הוא לא שילם את המס המגיע.

            עוד קבעתי בהכרעת הדין, כי הנאשם פעל במרמה ובתחבולה כשגרם לכך ששכרו כמנהלו של מפעל אוראליין ויועצו, בין השנים 1991 עד 1995 ישולם לו בעקיפין, באמצעות חברת אירון, מוסווה כתשלום עבור שירותים, ציוד ועבודה, כנגד חשבוניות מס. על הכנסות אלה בסך 1,007,542 ש"ח (לאחר הפחתת מע"מ) לא דיווחו הנאשם ואירון לפקיד השומה (להוציא דיווח "אפס" בשנת 1992), ולא שילמו את המס המגיע.  

3.         הנאשם הורשע בשלושה פרטי אישום שעניינם השמטת הכנסה מדו"ח במזיד ובכוונה להתחמק ממס, לפי סעיף 220(1) לפקודה; ובעבירה נוספת זו, בקשר עם הסעיפים 117 ו-224א' לפקודה.

            הנאשם הורשע בחמישה פרטי אישום שעניינם שימוש במרמה, עורמה ותחבולה, לפי סעיף 220(5) לפקודה; ובעבירה נוספת זו, כשהיא כרוכה בסעיפים 117 ו-224א' לפקודה.                          

4.         חברת אירון הורשעה בעבירות הבאות:

            השמטת הכנסה מדו"ח במזיד ובכוונה להתחמק ממס, לפי סעיף 220(1) לפקודה, בקשר עם הסעיפים 117 ו-224א' לפקודה; שימוש במרמה, ערמה ותחבולה, לפי סעיף 220(5) יחד עם הסעיפים 117 ו-224א' לפקודה.

5.         בכל הנוגע לנאשמת, קבעתי בהכרעת הדין כי היא חתמה בכזב על הבקשות לרישום הפטנטים אצל רשם הפטנטים, וכן, חתמה בכזב על ההסכמים למכירת הידע, בידיעה שהנאשם התכוון להערים על רשויות המס ולהעלים מהן את הכנסותיו ממכירת הידע, ובידיעה שההסכמים הכוזבים נועדו לקדם מטרה זו. בכך, סייעה ביד הנאשם להעלים את הכנסותיו ממכירת הידע.

            הנאשמת הורשעה בעבירה של השמטת הכנסה מדו"ח במזיד ובכוונה להתחמק ממס, לפי סעיף 220(1) לפקודה, ובעבירה של שימוש במרמה, עורמה ותחבולה, לפי סעיף 220(5) לפקודה.

עמדות הצדדים לעונש

6.         ב"כ המאשימה שמה דגש בטיעוניה לעונש על חומרת מעשיו של הנאשם. החומרה באה לידי ביטוי במספר פרמטרים:

            סוג העבירות, שהן עבירות חמורות מסוג פשע, מהחמורות בפקודת מס ההכנסה; החזרה השיטתית והרצופה בת מספר שנים על אותן העבירות; היקף המס שנגרע מהמדינה; ביצוע העבירות בתקופה בה הוכרז הנאשם פושט רגל, מעמד שבעטיו, כנראה, יצר הנאשם את הקונסטרוקציה המרמתית אשר איפשרה את ההימנעות מהדיווח על הכנסותיו; אי הסרת המחדלים למרות הזמן הרב שחלף.

            עיקר הדגש הונח על העובדה שהנאשם לא נרתע מביצוע העבירות האמורות למרות שכבר הורשע בעבר:

            הרשעתו האחת היא בת"פ 1047/81, בביהמ"ש המחוזי בת"א, בעבירות שעניינן פגיעת המנהל ביכולת התאגיד, לפי סעיף 424(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977, מרמה והפרת אמונים בתאגיד, לפי סעיף 425 לחוק העונשין, וקבלת דבר במרמה, לפי סעיף 415 לחוק העונשין.