שנראן(עציר) נ' מדינת ישראל - פסקדין

החלטה

כנגד העורר הוגש כתב אישום שבו מיוחסת לו שהייה שלא כדין בישראל, עבירה בניגוד לסעיף 12 (1) לחוק הכניסה לישראל. כמו כן הוגשה בקשה למעצר עד תום ההליכים. בבקשה נטען כי העורר הינו תושב יאט שבאזור, אשר נכנס ושהה בישראל ללא אישור כניסה, מבלי שעבר בידוק בטחוני, ובכך הוא מהווה סכנה לביטחון הציבור. כמו כן צויין כי הוא נדון, רק לאחרונה, קרי בדצמבר 2009 למאסר בן 6 חודשים בגין שתי עבירות של שהייה בלתי חוקית בישראל, ושבל"ר. העורר שוחרר ממאסרו רק ביום 13/12/09, ובסמוך לאחר מכן, ביום 27/02/10, שב וביצע את אותה עבירה בדיוק. כמו כן נטען כי תלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי בר הפעלה בן 4 חודשים.

כב' בימ"ש קמא ציין את העובדות הנ"ל היינו את העובדה שכנגד העורר תלוי ועומד עונש מאסר על תנאי בר הפעלה, וכן כי לעורר שתי עבירות של שהייה בלתי חוקית, בהן הורשע, והגיע לכלל מסקנה כי יש להורות על מעצרו עד תום ההליכים.

העורר טוען כי טעה ביהמ"ש קמא בכך שהורה על מעצרו עד תום ההליכים, שהרי מדובר "רק" בעבירה של שהייה בלתי חוקית ולטענתו, במקרים מעין אלה אין מקום למעצר עד תום ההליכים, מה גם שבמקרה דנן מדובר בעורר שהינו נשוי לאישה ישראלית, ולהגנתו במשפט יעלה טענת כורח ואילוץ. ב"כ העורר מפנה להחלטה שניתנה בבימ"ש זה על ידי כב' השופט אמיר (עמ"ת 9273-02-10) שם, בנסיבות חמורות יותר, הוסכם על שחרורו של העורר בתנאים.

אני סבור כי צדק כב' ביהמ"ש קמא בהחלטתו. הדגש הוא על כך שרק זמן קצר ביותר לפני מועד ביצוע העבירה נשוא כתב האישום נדון העורר בגין אותה עבירה ממש, שהייה בלתי חוקית, נשפט וריצה מאסר בן 6 חודשים בגין עבירה זו (שתי עבירות), וזמן קצר ביותר לאחר ששוחרר ממאסרו שב וביצע שוב את אותה עבירה ממש. כמו כן תודגש העובדה כי תלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי בן 4 חודשים שהינו בר הפעלה. נסיבות דומות נדונו על ידי כב' נשיאת ביהמ"ש העליון בתיק בש"פ 7131/08 כאמל אחמד, ושם נאמרו הדברים הבאים:

"השאלה אם מוצדק לעצור כל מי שנכנס שלא כדין לישראל אינה מתעוררת בעניינו שלה עורר. בעברו הרשעה קודמת באותה עבירה, ותלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי בן 4 חודשים שהוא בר הפעלה. כן התברר שהוא נכנס בעבר לישראל שלא כדין מספר פעמים ובכל פעם הוזהר ושוחרר. בנסיבות אלה, כשמדובר באדם שחוזר על העבירה ואינו נרתע מפני המאסר על תנאי התלוי ועומד מעל ראשו וכיום צפוי לעונש מאסר, ובעיקר בשים לב לכך שמשפטו נקבע לשמיעה בעוד מספר ימים, החשש מפני הימלטות מהדין הוא ממשי, ואיני רואה כי ניתן להבטיח מפני חשש זה לשחרורו של העורר לחלופה".

פסיקה דומה ניתנה מפי ביהמ"ש העליון בתיק בש"פ 6147/05 אבו יאסין, שם נאמר כי "כשמדובר במי שכבר הורשע בעבירה זו ושמאסר על תנאי התלוי ועומד כנגדו לא הרתיע אותו מלחזור ולעבור עבירה זו פעם נוספת – תוך הפרה של התחייבויות מפורשות קודמות שלא לעשות כן – אין מקום להסתפק בחלופת מעצר".

ההסתמכות על פסק דינו של כב' השופט אמיר בתיק עמ"ת 9273-02-10 אינה יכולה לסייע בידי העורר שכן באותו מקרה מדובר בהסדר שהושג בהסכמת הצדדים.

סיכומו של דבר, אינני סבור כי יש מקום להתערב בהחלטתו של כב' ביהמ"ש קמא ואני דוחה את הערר.

ניתנה והודעה היום ח' ניסן תש"ע, 23/03/2010 במעמד הנוכחים.

צבי דותן, שופט

הוקלד על ידי: רינת מימוני התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: