שניידר נ' סלע חב' לביטוח בע"מ ח.פ. 520012022 ואח'

החלטה

בפני בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור, על החלטת כבוד רשמת ההוצאה לפועל (גב' ברלינר לוי מיכל) מיום 29.5.13 בתיק 02-23753-05-7, במסגרתה נדחתה בקשת המבקש לעיון חוזר בהחלטת הרשמת מיום 10.4.13 בה נקבע כי על המבקש לשלם תשלום ראשוני בסך של 3,000 ₪ כתנאי לפתיחת תיק איחוד וכן נקבע לו צו תשלומים חודשי בסך של 600 ₪ (להלן: הבקשה").

סדר האירועים הכרונולוגי כעולה מבקשת המבקש ונספחיה:

המבקש הגיש בקשתו להכריז עליו כחייב מוגבל באמצעים ולאיחוד תיקיו.

בהחלטתה מיום 10.4.13 של הרשמת הנכבדה נקבע, כעולה מבקשותיו של המבקש אשר בפני, כי על המבקש לשאת בתשלום ראשוני בסך של 3,000 ש"ח כתנאי לפתיחת תיק האיחוד וכן צו תשלומים חודשי בסך של 600 ₪. המבקש נמנע מלצרף את החלטה זו במסגרת שלל הבקשות שהגיש בפני, ומן הטעם הזה בלבד, יש לדחות את הבקשה.

ביום 2.5.2013 הגיש החייב בקשה לעיון חוזר בהחלטה מיום 10.4.13, במסגרתה טען כי אין ביכולתו לעמוד בתשלום הראשוני שנקבע לו וביקש להקטין את צו התשלומים החודשי לסך של 150 ₪. בקשה זו נדחתה על יד הרשמת הנכבדה בהחלטתה מיום 6.5.13.

ביום 29.5.13 הגיש המבקש בקשה לעיון חוזר בהחלטה מיום 10.4.13 ואף בקשה זו נדחתה על ידי הרשמת הנכבדה בהחלטתה מיום 29.5.13.

בבקשה אשר בפני מציין המבקש כי הנו מעוט יכולת ונוכח מצבו ניתן לו מינוי מטעם הלשכה לסיוע משפטי למחוז חיפה להגשת בקשה למתן צו תשלומים ולעיכוב הליכים בתיק ההוצאה לפועל ואי לכך הוא נזקק למינוי הלשכה לסיוע משפטי אף לצורך הגשת בקשת רשות הערעור והבקשות הנלוות אליה. לטענתו רק לפני מספר ימים ניתן לו האישור האמור מהלשכה לסיוע משפטי. לעניין זה צרף המבקש אישור על פטור מתשלום אגרה מטעם הלשכה לסיוע משפטי (נספח יג' לבקשה). המבקש טוען כי עומד לו טעם מיוחד להארכת המועד להגשת בקשת רשות ערעור, מאחר שהגשת הבקשה באיחור נעשתה עקב נסיבות שאינן בשליטת המבקש. לטענתו סיכויי הערעור טובים, עובדה נוספת אשר יש להתחשב בה במסגרת ההחלטה האם להאריך את המועד להגשת בקשת רשות הערעור.

דיון:

תקנה 119 (ה) לתקנות ההוצאה לפועל קובעת כי בקשת רשות ערעור תוגש תוך 20 ימים מיום מתן ההחלטה, אם ניתנה בפני הצד המבקש לערער, או מיום שהומצאה לו אם ניתנה ההחלטה שלא בפני.

בעניינו, מאחר ומבוקש לערער על החלטה שניתנה ביום 29.5.13, לא יכול להיות חולק כי המועד להגשת בקשת ערעור ביחס להחלטה זו חלף.

כמו כן, מעיון בבקשה שבפני עולה כי למעשה מבקש המערער לערער על החלטה מיום 10.4.13 במסגרתה נקבע כעולה מבקשותיו של המבקש, כי על המבקש לשלם תשלום ראשוני בסך של 3,000 ש"ח כתנאי לפתיחת תיק איחוד וצו תשלומים חודשי בסך של 600 ₪.

"הכלל הוא שאם לא עמד החייב במועד הקבוע בתקנות להגשת בקשת רשות ערעור, אין לאפשר לו לעקוף את הסדרי הדין ולהביא להארכת המועד להגשת בקשת רשות הערעור באופן מלאכותי ובאמצעות הגשת בקשה נוספת באותו העניין לרשם (הש' ס' ג'ובראן רע"א 3435/08 זמיר מועלם נ' ישראפלורס בע"מ, דינים עליון צ 628)."  

ראה: כבוד השופט דוד בר אופיר, הוצאה לפועל הליכים והלכות - חלק ראשון, מהדורה שביעית 2011, ע"מ 110.

הדברים יפים אף לענייננו. אין לאפשר למבקש בנסיבות אלו להביא להארכת המועד להגשת בקשת הערעור באופן מלאכותי על ידי הגשת בקשה נוספת באותו העניין לרשם כפי שעשה.

זאת ועוד, אין בידי לקבל את טענת המבקש לפיה יש לאפשר לו את הארכת המועד המבוקשת מאחר והוא נזקק לאישור הסיוע המשפטי להגשת הבקשה. כפי שציינתי לעיל, ככל שהיו למבקש השגות באשר להחלטת הרשמת לעניין התשלום הראשוני וצו התשלומים החודשי, כמועלה בפני כעת, היה עליו להגיש את בקשתו למתן רשות ערעור ביחס להחלטה מיום 10.4.13 ולא ביחס להחלטות מאוחרות אשר ניתנו בקשר לבקשותיו לעיון חוזר בהחלטה מיום 10.4.13.

ככל שהיה המבקש פועל לקבלת אישור המתאים בלשכה לסיוע משפטי, לצורך הגשת בקשת רשות ערעור על ההחלטה מיום 10.4.13 מיד לאחר הינתנה ולא מכביר בקשות לעיון חוזר בפני הרשמת הנכבדה, אשר כלל לא ברור מכוחה של איזו הוראה בחוק ההוצאה לפועל הוגשו, הרי שניתן היה להגיש את בקשת רשות הערעור במועדים הקבועים בדין ולהתייחס עניינית להחלטה הרלבנטית, דהיינו להחלטה מיום 10/4/13.

יודגש – המבקש היה מיוצג בכל אחת מן הבקשות הן למתן צו חיוב בתשלומים והן לעיון חוזר אשר הוגשו ללשכת ההוצאה לפועל בידי הסיוע המשפטי.

בקשת המבקש הוגשה באיחור של כמעט שלושה חודשים מיום מתן ההחלטה מיום 10/4/13 ובקשר להחלטות המפנות לקביעות אשר נקבעו בידי כבוד הרשמת כבר ביום 10/4/13, בנוגע לתשלום הראשוני ולצו התשלומים החודשי.