שנברוט נ' סוכרביץ - פסקדין

פסק דין

שתי תביעות נגדיות שהדיון בהן אוחד.

מר גאורגי שנברוט (להלן – שנברוט) ובת זוגתו, גב' יבניטסקי ילנה, הינם הבעלים של דירה הנמצאת במצפה רמון.

שנברוט התקשר עם מר ולדימיר סוכרביץ' (להלן - סוכרביץ'), העוסק בתחום עבודות בניה ושיפוצים, בהסכם לביצוע עבודות בניה ושיפוצים בבית המגורים.

אין בין הצדדים מחלוקת, כי בהסכם שנחתם בין הצדדים בחודש מאי 2009 נקבעו העבודות שתבוצענה על ידי סוכרביץ' וכן נקבעה התמורה הכוללת, בסך של 170,000 ₪. לעניין תשלום התמורה, נקבעו גם מועדי התשלומים וחלוקתם, בהתאם להתקדמות העבודה.

במהלך ביצוע העבודות, הזמין שנברוט מסוכרביץ' עבודות נוספות. לעניין התמורה שתשולם תמורת העבודות הנוספות טוען שנברוט, כי זו הועמדה על סך של 54,000 ₪ ואילו סוכרביץ' טוען, כי עבור העבודות הנוספות שנברוט התחייב לשלם סך של 58,845 ₪.

סוכרביץ' הגיש נגד שנברוט תביעה כספית בסדר דין מקוצר, במסגרתה טען, כי מתוך התמורה הכוללת, שילם לו שנברוט סך של 48,000 ₪ בלבד. על מנת להתאים התביעה להליך של סדר דין מקוצר, ייחס סוכרביץ' את התשלום האמור לעבודות הנוספות והתביעה הועמדה על הסך של 170,000 ₪, הנקוב בהסכם שנחתם בין הצדדים לביצוען של העבודות.

במענה לתביעה זו טען שנברוט, כי שילם לסוכרביץ' סכומים שונים במזומן, העומדים על סך כולל של 167,000 ₪, מתוך הסך של 170,000 ₪ וכן סכומים נוספים, העומדים על סך כולל של 48,000 ₪, מתוך הסך של 54,000 ₪ שהיה עליו לשלם עבור העבודות הנוספות.

שנברוט הגיש תביעה נגד סוכרביץ', שעיקרה בטענות לליקויי בניה. לכתב התביעה צורפה חוות דעת של מהנדס, אשר העריך עלות תיקון הליקויים בעבודות שבוצעו על ידי סוכרביץ' בסך של 106,801 ₪ (כולל הוצאות בגין דיור חלופי, תוספת בגין פיקוח הנדסי וכן תוספת מע"מ). כמו כן, שנברוט דרש פיצוי בגין עוגמת נפש והפסד ימי עבודה. בנוסף, שנברוט דרש בתביעתו החזר בגין עבודות אשר היו צריכות להכלל במסגרת ההסכם המקורי, אך לפי טענתו סוכרביץ' חייב אותו בתשלום בכפל, במסגרת העבודות הנוספות.

סוכרביץ' הכחיש טענותיו של שנברוט לגבי קיומם של ליקויים, כמו גם ביחס לקיומן של עבודות שבגינן חייב את שנברוט בכפל.

בית המשפט מינה מומחה, המהנדס מר יעקב דבדבני, אשר בחן את טענות הצדדים לעניין קיומם של ליקויים בעבודות, והגיש חוות דעת מפורטת ומנומקת.

בחוות הדעת שהוגשה על ידי המומחה מטעם בית המשפט בחן המומחה את הליקויים שנטענו על ידי שנברוט, ופרט את הליקויים שנמצאו בבדיקתו. עלות תיקון הליקויים הועמדה על ידי המומחה מטעם בית המשפט על סך של 40,800 ₪. בתוספת פיקוח, עומדת עלות תיקון הליקויים על סך של 44,800 ₪ (ללא מע"מ).

המומחה מטעם בית המשפט חיווה דעתו, כי ביצוע תיקון הליקויים יגרום לאי נוחות מסוימת, אך אין הכרח בפינוי הדירה, ועל כן לא המליץ על פיצוי בגין דיור חלופי.

המומחה מטעם בית המשפט השיב לשאלות הבהרה שנשלחו אליו.

כעולה מהמפורט לעיל, בין הצדדים מחלוקות שונות, כאשר המחלוקת המרכזית, המהותית, נוגעת לתשלומים שהועברו על ידי שנברוט לסוכרביץ'. מחד, טוען שנברוט, כי העביר לסוכרביץ' תשלומים בסך של 167,00 במסגרת העבודות שנכללו בהסכם המקורי וכן תשלומים בסך של 48,000 ₪ בגין העבודות הנוספות, ואילו סוכרביץ' טוען, כי קיבל סכומים העולים כדי סך של 48,000 ₪ בלבד.

מטעם שנברוט הוגש תצהירו, בו התייחס לתשלומים שהועברו לסוכרביץ'. לגרסת שנברוט, סוכרביץ' החל העבודות בדירתו בחודש יוני 2009 ונטש את העבודות ביום 6.1.10 כשהוא לוקח את כל הציוד ועוזב את הדירה, מבלי לסיים את עבודתו.

לעניין העבודות הנוספות, הפנה שנברוט למסמך, המפרט את העבודות הנוספות. המסמך הוגש במסגרת עדותו של שנברוט וסומן ת/1. על גבי המסמך האמור נרשמו מספר סכומים (20,000, 4,000, 14,000, ו- 10,000), המסתכמים בסך של 48,000, ולצידם חתימתו של סוכרביץ'.

לטענת שנברוט, כל הסכומים הועברו לסוכרביץ' במזומן.

שנברוט צרף לתצהירו תדפיסי חשבון הבנק, אשר לגרסתו ממחישים את הוצאת הכספים מחשבון הבנק, לצורך העברת סכומי הכסף במזומן לידי סוכרביץ'.

לגרסת שנברוט בתצהירו, כיומיים לאחר העברת התשלום האחרון בסך של 17,000 ₪, העביר לידי סוכרביץ' חוות דעת של המהנדס מטעמו, המפרטת את ליקויי הבניה. לאחר קבלת חוות הדעת, יצא סוכרביץ' מהדירה וחזר לאחר זמן קצר יחד עם בנו, לקח את הציוד שלו ועזב את המקום. לאחר מכן גילה שנברוט, כי החוזה המקורי, עליו נרשמו התשלומים שהועברו לסוכרביץ', נעלם.