שמשון נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.התביעה שבפנינו מתייחסת לזכאות התובע לקבלת גמלת הבטחת הכנסה/השלמת הכנסה עבור החודשים 11/08-1/09.

תחילה נדחתה תביעה התובע בגין אי המצאת מסמכים, אולם בסופו של דבר, עילת הדחייה לגופו של עניין הייתה בגין גובה הכנסות השוללות זכאות לגמלה.

בין לבין, הוסיף הנתבע טענה בדבר העדר התייצבות כנדרש, ממנה חזר בסופו של דבר, בכל הקשור בחודשים הרלוונטיים לתביעה, אולם הבהיר כי החל מחודש 2/09 אין התייצבות כנדרש של התובע ו/או אשתו בשירות התעסוקה, מה גם שהתובע לא הגיש תביעה חדשה לאחר מכתב הדחייה מ-2/09.

כמו כן, במהלך הדיון בתיק זה, העלה הנתבע גם טענות שעניינן שימוש שעושה התובע בטרקטור, הרשום על שם אימו, לצורך עבודה בלול העופות שבבעלות התובע.

2.התובע נשוי ואב ל-9 ילדים, מתוכם 7 קטינים נכון לתקופה הרלוונטית לתביעה בתיק שבפנינו.

בבעלות התובע היה בתקופה הרלוונטית, לול תרנגולות, והוא התפרנס ממכירת ביצים.

3.סעיף 9 לחוק הבטחת הכנסה זו לשונו:

"הכנסה – הכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודה, אף אם לא צמחה, הופקה או נתקבלה בישראל - ...

(4) סכומים שיראו אותם כהכנסה מנכס, אף אם הנכס הוא של ילדו של הזכאי הנמצא עימו, ואף אם לא מופקת ממנו הכנסה.

(5) סכומים שיראו אותם כהכנסה מנכס שהוא רכב כאמור בסעיף 9א.

4.הכנסות התובע מלול העופות

א.בתעודת עובד הציבור הנושאת תאריך 25.10.09 והחתומה על ידי פקידת הנתבע הגב' עדנה חן, צוין כי לאחר שהתקבל דו"ח רו"ה של שנת 2008 לקח הנתבע בחשבון הכנסות התובע, סך של 184,102 ש"ח, המהווים את התמורה עבור שיווק הביצים ואת הסובסידיה שהתקבלה ממועצת הלול, כאשר בחישוב ההוצאות לקח הנתבע בחשבון את עלות קניית הפרגיות, תערובת הסוללות, הובלת התערובת, אריזה, חיסונים ותרופות, ניכויים משיווק ביצים, כלים וחומרים ללול, ומים וחשמל ללול.

הנתבע לא לקח בחשבון את מרכיב הוצאות שכר העבודה ששילם התובע לביתו תמורת איסוף הביצים, ואת מרכיב ההוצאות עבור הנהלת חשבונות, אחזקת הטרקטור והריביות עבור המימון בבנק.

ב.התובע העיד בפנינו כי בהתייחס לעבודה בענף הלול, הוא גם שילם הוצאות הנה"ח, ריבית ספקים ואחזקת טרקטור, שהנתבע כלל לא לקח בחשבון בקיזוז ההוצאות (עיין עמ' 6 ש' 19-20 לפרוטוקול).

באשר להוצאה של שכר ששילם לילדיו, העיד התובע כי בתחילה העסיק את הבן ולאחר שהוא התגייס, הוא העסיק את הבת (עיין עמ' 7 ש' 14-15 לפרוטוקול), וכי הסכומים ואופן הרישום נעשו בהתאם להוראות רואה החשבון.

ג.פקידת התביעות החתומה על תע"צ לא התייצבה לישיבת ההוכחות ואף לא ניתנה מטעם הנתבע הבהרה בהתייחס לאותן נקודות שפורטו בהחלטה מ-16.9.09.

בהמשך לישיבת ההוכחות ביקש הנתבע (מה שלא טרח לבקש קודם לכן במעמד הדיון המוקדם מ-16.9.09), כי התובע ימציא דו"ח רו"ה מפורט לכל אחד מהחודשים, ולא דו"ח שנתי, ימציא פירוט לגבי שנת הייצור של הטרקטור, וכן יתייחס לכך שאין לנכות את תשלום השכר שקיבלה ביתו הקטינה של התובע, כהוצאה של התובע.

ד. התובע בהודעתו מ-21.10.10 ציין כי הוא שב לעבוד כנהג משאית, וכי כל הדרישות של המוסד לביטוח לאומי הנדרשות לסירוגין וטיפין טיפין, מצריכות ממנו בזבוז ימי עבודה.

מכל מקום הומצא דו"ח שנתי מפורט המתייחס לכל אחד מהחודשים הרלוונטיים.