שמר ואח' נ' מינהל מקרקעי ישראל מחוז המרכז ואח' - פסקדין

פסק דין

השאלות העומדות לדיון הן:

האם זכאים התובעים למתן צו הצהרתי שהנתבע לא היה זכאי לגבות מהם דמי הסכמה בגין מכירת זכויות הוריהם המנוחים בנחלה במושב "תלמי מנשה"? אם כן;

האם זכאים התובעים למתן צו הצהרתי כי דמי ההסכמה שגבה הנתבע מאת התובעים חושבו על פי הכללים הקבועים בהחלטות מועצת מינהל מקרקעי ישראל?

האם זכאים התובעים לצו הצהרתי שחיובם של במע"מ על דמי ההסכמה היה חיוב כדין?

כללי:

בשנת 1951 התיישבו הורי התובעים – המנוחים מזל ויצחק שיריזלי ז"ל (להלן-"המנוחים") -במשק מס' 31 במושב "תלמי מנשה". המושב הינו אגודה שיתופית.

בהתאם לחוזה מחודש נובמבר 1959, נחתם חוזה חכירה בין קרן קימת לישראל (להלן-"קק"ל") לבין מושב תלמי מנשה (להלן-"המושב"), לפי החכירה קק"ל למושב את שטח המושב לתקופה של 3 שנים לצורך עיבוד חקלאי. על פי החוזה היה המושב חוכר המקרקעין וחברי המושב היו ברי רשות בנחלות. חוזה זה היה חוזה דו צדדי ולא חוזה משולש.

בשנת 1961 הוקם הנתבע על פי דין. ביום 17.4.1963 נחתם חוזה חכירה משולש בין הנתבע, הסוכנות היהודית (להלן-"הסוכנות") והמושב. גם חוזה זה היה ל-3 שנים. על פי חוזה זה, הסוכנות הייתה החוכרת של משבצת הקרקע של המושב, המושב היה בר רשות של הסוכנות וחברי האגודה היו ברי רשות של המושב, דהיינו ברי רשות של בר רשות (המושב).

החל משנת 1984 נחתמו חוזי משבצת תלת שנתיים בין המינהל לבין המושב, כך שהמושב היה החוכר של המקרקעין ובעלי הנחלות במושב היו ברי רשות של המושב. זכויותיהם וחובותיהם של בעל הנחלות במושב נקבעו בהסכמי המשבצת שנחתמו מדי 3 שנים.

אביהם המנוח של התובעים נפטר ביום 30.11.1989, ואימם המנוחה נפטרה ביום 19.12.1993. בעת פטירת המנוחים חלו על מערכת החוזים בין המושב לבין המינהל מערכת החוזים הדו צדדית ולא החוזה המשולש. בהתאם לצו הירושה של המנוחה, כל התובעים הם יורשיה.

ביום 11.3.2002 מכרו התובעים את הזכויות במשק לה"ה אברהם יוחנן ו-איטה יהודית יוחנן (להלן-"הרוכשים") בתמורה לסך 535,000 דולר ארה"ב (להלן-"דולר"). בחוזה המכר התחייבו התובעים לשלם לנתבע את דמי ההסכמה עבור מתן הסכמתו למכירת הזכויות לרוכשים. לאחר שהנתבע קבע שומת דמי הסכמה בסך 736,772 ₪ כולל מע"מ, הגישו התובעים השגה על השומה. רק בסוף המגעים בין התובעים לבין הנתבע טענו התובעים שהנתבע אינו רשאי לגבות מהם דמי הסכמה.

התובעים שילמו את דמי ההסכמה תחת מחאה, והגישו את תביעתם זו למתן צו הצהרתי כאמור לעיל.

הנתבע טען כי החיוב של התובעים בדמי הסכמה הינו חיוב כדין, על פי חוזה המשבצת ועל פי החלטה 534 של מועצת מקרקעי ישראל, וכי יש לדחות את תביעת התובעים.

העדויות:

מטעם התובעים העידו העדים כדלקמן:

השמאי בן דוד מיכאל ז"ל, אשר נחקר חקירה שכנגד;

מר יוסף שריזלי, אשר נחקר חקירה שכנגד;

מטעם הנתבע העידו העדים כדלקמן:

מר דרור קריספין, אשר נחקר חקירה שכנגד. עד לא ידע מאומה מידיעה אישית, וכל עדותו הייתה אודות הכתוב במסמכים. במקום עדות זו יכול היה הנתבע להגיש מסמכים לבית המשפט, ובית המשפט היה יכול ללמוד את העובדות ממסמכים אלו;