פסק דין
בפניי תביעה כספית על סך 10,000 ₪.
להלן יפורטו טענות התובע:
התובע טוען, כי הנתבעת הפרה את הסכם ההתקשרות עימו, על ידי פרסום כל מספרי הטלפונים הניידים הרשומים על שמו במאגר טלפונים, וזאת בניגוד למוסכם ולבקשתו המפורשת שלא לעשות כן.
לעניין זה, מפנה התובע לדף מהסכם ההתקשרות בין הצדדים (נספח 1 לכתב התביעה), בו התובע סימן את האופציות, כי הינו מעוניין שמספרו לא יפורסם במדריך טלפונים כלשהו, וכן שמספרו לא יזוהה בשיחות יוצאות.
לטענתו, בשלושת החודשים האחרונים הבחין, כי פרטיותו נפגעת, ולאחר בדיקה אקראית שביצע באפליקציית בזק 144, נוכח לדעת, כי מספרי המנויים שלו חשופים לכל, וזאת עקב מחדל הנתבעת.
התובע מדגיש, כי הנתבעת ביצעה פרסום זה, ללא כל בקשת אישור ממנו, דבר שגרם לו לנזק בלתי הפיך.
התובע מציין, כי לאחר שפנה לנתבעת בטענות האמורות, זו האחרונה תיקנה את התקלה באדישות, לאחר טיפול איטי ומסורבל שארך כחודש ימים, וכי לא הציעה כלל לפצותו בגין מחדלה זה.
טענות הנתבעת:
ביום 13.04.99 התקשר התובע עם הנתבעת בהסכם התקשרות, במסגרתו רכש מכשיר טלפון סלולארי. הנתבעת טוענת, כי במשך השנים העמיק התובע את התקשרותו עם הנתבעת.
בראשית טענותיה מציינת הנתבעת, כי לא ניתן להתעלם מהתנהלותו של התובע לאורך כל התקשרותו עמה, לרבות שלוש התובענות שהגיש כנגדה בתקופה של שלוש שנים. לטענתה, מדובר בתביעות חסרות בסיס, כאשר ביחס לתביעה הראשונה והשנייה הביעה הנתבעת נכונות להימנע מעימות משפטי, ובמסגרת זאת העניקה לתובע הטבות משמעותיות ללא כל הצדקה, אך לא עוד.
הנתבעת מדגישה, כי עסקינן בתובע הנוהג לפנות אליה ללא הרף, בטענות שונות ובדרישה לפיצויים כדבר שבשגרה, ולמרות כל טענותיו הקשות כלפיה, בוחר להמשיך ולהימנות עם קהל לקוחותיה
מזה למעלה מ-14 שנים.
לגופו של עניין, הנתבעת מכחישה את טענתו של התובע, כי בקשתו שלא לפרסם את מספרי הטלפון שלו, כפי שצוינה על ידו בהסכם ההתקשרות משנת 1999, לא כובדה על ידה. לטענתה, עצם העובדה שהתובע מגיש את תביעתו רק בשנת 2013 מעידה כשלעצמה כי קודם לכן, מספריו של התובע לא פורסמו במדריך הטלפונים 144, בדיוק כפי שביקש. לגרסתה, חיזוק לאמור ניתן ללמוד מדברי התובע עצמו, לפיהם בשלושת החודשים האחרונים הבחין, כי פרטיותו נפגעה.
הנתבעת מסבירה, כי לאחר התקשרותו הראשונית של התובע עמה, עדכן התובע מעת לעת, את פרטי ההתקשרות שלו עם הנתבעת, תוך כריתת הסכמי התקשרות חדשים, שדרוג מכשירי הטלפון הסלולאריים ושינוי תנאי תוכניות התעריפים. במסגרת שדרוגים אלו, הוסרה חסימת התובע מפרסום במדריך הטלפונים, על פי בקשת התובע. לטענתה, גם עיון במסמכי השדרוגים אינו מעלה כי התובע ביקש מהנתבעת להמשיך ולחסום את פרסום מספרי הטלפון שלו.
הנתבעת מדגישה, כי עם פניית התובע אליה, הסירה את פרסום מספר הטלפון שלו ממדריך הטלפונים.
לשיטת הנתבעת, ברי כי שינוי סטטוס פרסום מספרי הטלפון של התובע התבצע, רק לאחר השדרוגים ולבקשת התובע, ועל כן הנתבעת לא הפרה כל הסכם עם התובע ולא פגעה בפרטיותו.
לא זאת אף זאת, לטענת הנתבעת, התובע לא טרח לפרט ולהוכיח כיצד פרטיותו נפגעה, וטענותיו בעניין זה כלל אינו באות במסגרת החלופות המנויות בסעיף 2 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981.
לסיכום, טוענת הנתבעת, כי תביעת התובע הינה תביעת נוספת חסרת בסיס, במסגרת סדרת תביעותיו נגדה, אשר כל כולה ניסיון לקבל כספים והטבות מהנתבעת, אשר להם התובע אינו זכאי כלל.
דיון והכרעה: