שמחון נ' לוי - פסקדין

פסק דין

תביעה קטנה לתשלום סך של 13,254 ₪ בגין נזקים, לרבות חוב דמי שכירות וארנונה, שנגרמו לתובע, לטענתו, עקב השכרת מחסן/מבנה (להלן- "המושכר") לנתבעת.

התובע הציג חוזה שכירות מיום 1.6.06 ביחס למושכר, בינו לבין "חברת פיצוץ # 1", ת/1, עליו נחזית חתימתה האישית של הנתבעת; וכן חוזה שכירות בלתי מוגנת מיום 1.6.09 בין אמו של התובע לבין אביה של הנתבעת. בכתב התביעה נטען כי הנתבעת הינה השוכרת של המושכר החל מיום 1.6.06 בהתאם לחוזה השכירות מיום 1.6.06 תמורת דמי שכירות חודשיים בסך של 200 דולר, ופינתה את המושכר ביום 9.8.10. בעדותו טען אבי התובע כי הנתבעת פינתה את המושכר באמצע חודש יולי 2010 (פרו', עמ' 1, ש' 23; עמ' 2, ש' 1), בעוד שבהמשך עדותו טען כי הנתבעת "רצתה לעבור ביום 07/2010 אך בפועל עזבה את המחסן בסוף חודש 08/2010. היא מסרה כמה ימים לפני כן. את המפתח היא מסרה במחצית חודש יולי 2010" (פרו', עמ' 2, ש' 9-8).

הנתבעת טענה כי אין יריבות בינה לבין התובע, וכי ההתקשרות עמו נעשתה באמצעות חברה בע"מ. ואולם, בעדותה ציינה כי "השכירות יצאה מהחשבון שלי. אני לא מתנערת מאחריות" (פרו', עמ' 2, ש' 18). הנתבעת טוענת כי שילמה לתובע את מלוא דמי השכירות בגין המושכר, הן במסגרת הוראות קבע והן באמצעות שיקים, ואיננה חייבת כספים לתובע. לטענתה, עד ליום 1.5.08, מועד בו נחתם הסכם שכירות אחרון בין התובע ל- "פיצוץ # 1" תמורת דמי שכירות חודשיים בסך של 1,026 ₪, נ/1, לא נותר חוב לזכות התובע, בקשר למושכר. בנוגע למועד פינוי המושכר, טענה הנתבעת בעדותה כי "פרקתי את האזעקה ביום 15.07" (פרו', עמ' 3, ש' 10).

הצדדים הסמיכוני ליתן בתיק זה פסק דין על דרך הפשרה, לפי סעיף 79א. לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: "חוק בתי המשפט"), לרבות אפשרות של דחיית התביעה, כאשר במסגרת פסק הדין ייתן בית המשפט דעתו גם לטענת הנתבעת שהיא אינה מחוייבת על פי חוזה השכירות אלא חברה בע"מ. זאת, לאחר שהוסבר לצדדים על ידי בית המשפט כי פסק דין על דרך הפשרה אינו מנומק, ועל כן סיכויי הערעור עליו נמוכים.

כן הוסכם כי הצדדים יהיו רשאים להמציא לבית המשפט בתוך 30 יום, מסמכים נוספים התומכים בעמדתם. הוצע לצדדים להגיש טבלאות מסודרות המתייחסות לחודשים שלגביהם נטען שלא שולמו דמי השכירות בצירוף אסמכתא המלמדת על התקבולים שהתקבלו או על התשלומים ששולמו.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות של הצדדים על צרופותיהם, ושמעתי את אבי התובע ואת הנתבעת עצמם באופן בלתי אמצעי, וכן לאחר שעיינתי במכלול המסמכים והתחשיבים שצורפו לתיק, ולאור ההתחשבנות שנערכה על ידי, בהתבסס על הסמכות שניתנה לי ע"י הצדדים ליתן פסק דין על דרך הפשרה, לפי סעיף 79א. לחוק בתי המשפט, הנני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך של 2,988 ₪ בתוספת הוצאות משפט בסך של 250 ₪.

הסכום שנפסק לעיל ישולם תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

זכות להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום ממעוד קבלת פסק הדין.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ט סיון תשע"ג, 07 יוני 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: