שם טוב נ' סירי ואח'

פסק דין

1.עסקינן בתביעה כספית שהגיש התובע מר שחר שם טוב, כנגד הנתבעים, מר דויד סירי (להלן: "הנתבע מס' 1") ודן רכב ותחבורה ד.ר.ת בע"מ (להלן: "הנתבעת מס' 2"), לפיצוי בגין נזק רכוש שנגרם לרכב בבעלותו (להלן: "רכב התובע") בתאונה שארעה ביום 26.12.10 ביציאה מראשון לציון (גשר רמת אליהו) לכביש 4, ובה היה מעורב רכב בבעלות הנתבעת מס' 2, נהוג בידי הנתבע מס' 1 (להלן: "רכב הנתבעים").

2.למקרא כתבי הטענות על צרופותיהם ולמשמע עדויות הצדדים אך נהיר הוא כי מחלוקת של ממש נטועה ביניהם באשר לנסיבות התרחשות התאונה.

יחד עם זאת, אין חולק באשר למיקום הנזקים ברכבים המעורבים - ברכב התובע ניזוק הפגוש הקדמי וכנף הקדמית שמאלית ורכב הנתבעים ניזוק בצדו הימני אחורי .

3.לגרסת התובע, הנתמכת בעדות רעייתו שנסעה עמו, ארעה התאונה שעה שנסע בנתיב השמאלי קיצוני ורכב הנתבעים הגיח בפתאומיות מהשוליים השמאליים ופגע ברכבו–

"נסענו בבוקר בנתיב השמאלי ביותר בהשתלבות לכביש 4, נסענו שם כמה דקות, באיזשהו שלב שמענו צפירה, רכב של מר סירי נכנס מהשוליים השמאליים פגע לי ברכב בצד שמאל. הוא נפגע מצד ימין, נעצרנו, צילמתי תמונות. בזה נגמר הכל"

מנגד, לגרסת הנתבע מס' 1 פגע רכב התובע ברכבו כשניסה להשתלב מימין בנתיב נסיעתו, הנתיב השמאלי -

"מדובר פה בגשר רמת אליהו, שיורדים שמאלה לכיוון כביש 4. ירדתי מהגשר, והייתי בנתיב השמאלי, אין לי אופציה להיות בנתיב אחר.

שאלתי אותו איך הוא הגיע לפה, ואם הוא לא מכיר את המקום. זה מקום שמתפצל לשני נתיבים, אני הייתי בשמאלי והוא היה בנתיב הימני, ומנסה להשתלב בכביש 4. אני הייתי בנתיב השמאלי, ותוך כדי שאנו מתקדמים למצב של 2 נתיבים, הוא היה אמור להשתלב בנתיב מסוים. אני לא הייתי בשול הדרך. אפילו יש תהום, אין אפשרות להיות במקום כזה.

מאיפה אני יכולתי לבוא, אם באתי מגשר. אין אופציה כזו.

המכה ברכבי היא בחלקי האחורי הימני עם הכנף הקדמית השמאלית, כאשר בתמונה שלו רואים שהוא הולך להשתלב בנתיב השמאלי. אפשר לראות את המכה ברכבי. לא יתכן שאני אוכל לפגוע בו כך. לא יכולתי לבוא משום מקום אחר "

4.עינינו הרואות כי בפני בית המשפט הונחו גרסאות עובדתיות סותרות באשר לנסיבות התרחשות התאונה, אשר קשה, אם לא בלתי אפשרי ליישב ביניהן, אך דומה כי רק אחת מהן זוכה לתימוכין ממקור אובייקטיבי במהותו – מיקום הנזק בשני כלי הרכב המעורבים וטיבו.

5.עיון בתמונות הנזק שהוצגו מלמד כי רכב הנתבעים ניזוק בצדו הימני אחורי (כולל דלת אחורית).

מיקום זה של נזק, כמו גם טיבו – שריטות שפשוף להבדיל מנזק מעיכה ממוקד - אינם דרים בכפיפה אחת עם גרסת התובע בשים לב לטענתו כי לא ראה את רכב הנתבעים טרם הפגיעה.

דומה כי על פי גרסת התובע אמור היה רכב הנתבעים להיפגע בצדו הימני קדמי ולא האחורי, כפי שניזוק.

מיקום הנזק ברכב הנתבעים וטיבו מתיישבים יותר עם גרסת הנתבע מס' 1 באשר לנסיבות בהן ארעה התאונה - נסיון השתלבותו של רכב התובע בנתיב בו נסע הנתבע מס' 1, תוך שרכב התובע פוגע ברכב הנתבעים.

6.נוכח האמור לעיל דין התביעה להדחות זאת משלא השכיל התובע להוכיחה וכך אני מורה.

התובע ישא בהוצאות הנתבעים, יחד ולחוד, בסך של כולל של 350 ₪.

התשלום יבוצע בתוך 30 יום שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד מתן פסק הדין ועד לתשלום המלא בפועל.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.