שלמה ערן נ' חדד אבשלום ואח'

החלטה

1.לפניי בקשה למחיקת הכותרת ובקשה ליתן למבקשת רשות להתגונן.

המדובר בתביעה שהוגשה בסדר דין מקוצר ובה טען התובע (הוא המשיב) כי הועסק על ידי הנתבעים שהינם בעלי עתון "סטאר".

לטענתו, הכין עבורם כתבות וסיקר ארועים, כאשר העלות עבודתו נטען כי עמדה על סך של 9600 ₪.

לטענתו, עד כה לא קיבל תמורה עבור שכר עבודתו. המשיב הוסיף וטען כי נקט בהליכים משפטיים כנגד עתון "סטאר" ואף קיבל פסק דין כנגדו, אולם משהסתבר שאין אישיות משפטית שכזו העונה לשם עתון "סטאר", נסגר תיק ההוצאה לפועל שפתח כנגד העיתון.

לטענתו לנתבעים חבות אישית כלפיו ולכן הוגשה התביעה כנגדם, היא התביעה נשוא הבקשה דנן.

לכתב התביעה צרף המשיב צילומי הכתבות שנטען כי הוכנו עבור הנתבעים. כן צרף המשיב לכתב התביעה את ההחלטות שניתנו בבית המשפט ולשכת ההוצאה לפועל בענין עיתון "סטאר", את מכתב ההתראה ששלח לנתבעים ואת דו"ח סיכום החקירה לאיתורם.

2.הנתבעים הגישו בקשות רשות להתגונן והמבקשת בבקשה דנן אף טענה שיש למחוק הכותרת ומשכך ניתנת החלטתי זו אך בבקשה למחיקת כותרת אשר הוגשה על ידי המבקשת.

לטענת המבקשת התביעה אינה ראויה להתברר בסדר דין מקוצר, שכן לטענתה, התביעה אינה עומדת בדרישות הוראות תקנה 202 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן: "התקנות"). המבקשת אף הוסיפה שאין מדובר בסכום קצוב, שכן לא פורט אופן חישוב הסכום.

3.מנגד, טען המשיב, כי עמד בתנאי הסף על פי הוראות התקנות, שכן לטענתו צרף את עבודותיו הכוללות כתבות, צילומים וסיקור אירועים שביצע עבור הנתבעים. לטענתו, הגיש תביעה כנגד עתון "סטאר" ושם פסק בית המשפט כנגד העתון וקבע שעליו לשם למשיב את סכום התביעה במלואו. משכך, נטען כי בית משפט השתכנע כי קיימת התחייבות מפורשת כלפי המשיב. לטענתו, פתח תיק הוצאה לפועל כנגד עתון "סטאר", אולם משהתברר כי אין כל אישיות משפטית שכזו, הגיש תביעתו כנגד הנתבעים.

4.בהתאם להוראות תקנה 202 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד- 1984 ניתן לתבוע בהליך של סדר דין מקוצר:

"תביעות על סכום כסף קצוב , בריבית או בלי ריבית, הבאות-

(א) מכח חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא, ובלבד שיש

עליהן ראיות שבכתב."

5.משכך, הרי שתנאי שבלעדיו אין, על מנת שתביעה תכנס בשערי סדר הדין המקוצר, הוא קיום מסמך בכתב שממנו ניתן ללמוד על חיובו של הנתבע.

בענין הנדון טוען המשיב כי ניתן ללמוד על כך מהכתבות שצרף לכתב התביעה, אולם מעיון בכתבות שצורפו לא ניתן ללמוד על קיומו של הסכם בכתב המחייב המבקשת באופן אישי או מי מהנתבעים.

בנוסף, אומנם צורף פסק הדין שניתן כנגד עתון "סטאר", אולם לא צורף כל מסמך ממנו ניתן ללמוד כי המבקשת הינה בעלת העתון או שהיא זו שאמורה לשאת בחיוביו באופן אישי כטענת המשיב ובשלב מקדמי זה משנטען כי העתון נוהל באמצעות חברה בע"מ וטענה זו לא נסתרה, ובהיעדר כל מסמך המעיד על חיובה האישי של המבקשת, די בכך בכדי להורות על מחיקת הכותרת.

6.כבר נקבע בפסיקה כי דרישת תקנה 202 לתקנות כי התביעה בסדר דין מקוצר תתמך במסמך בכתב, הרי שהכוונה היא כי יצורף מסמך בכתב הקשור לנתבע (ראה ת"א (תל אביב) פז עד סחר (1991) נ' אליאנס מפעלי צמיגים וגומי בע"מ), תק- מח 93 (2), 661). ברם, מסמך שכזה לא צורף לכתב התביעה ולכן לא אין במסמכים שצורפו בכדי לשמש ראשית ראיה שבכתב לקיומה של התחייבות. בנוסף, לא ניתן כל הסבר או הבהרה בכתב התביעה כיצד חושב סכום החוב הנתבע ומשכך, לא ניתן לקבוע כי עסקינן בסכום כסף קצוב הניתן לחישוב אריתמטי פשוט.

7.לפיכך, המדובר בתביעה שאינה ראויה להתברר בסדר דין מקוצר והינני מורה על מחיקת הכותרת. אומנם הבקשה הוגשה על ידי המבקשת בלבד, אולם בשים לב לכך שקיימים שני נתבעים בתיק, הרי שהחלטתי זו רלוונטית אף לנתבע מספר 1.

8.לנוכח האמור לעיל, ומשנמחקה הכותרת, ישמשו התצהירים שהוגשו ככתב הגנה בתיק. לנוכח סכום התביעה הינני מורה שהתיק יועבר להליך של סדר דין מהיר והצדדים יתאימו כתבי טענותיהם לסדר דין זה והתיק יועבר לשופטת לשם המשך הליכים.