שלמה נ' המוסד לביטוח לאומי - פסקדין

החלטה

1.לפני בקשת התובע להתיר להפנות למומחה הרפואי את שאלות ההבהרה הבאות –

(1)בחוו"ד כבודו מתייחס לאפיזודות מעברו של התובע, אשר הוכרו כתאונות עבודה משנת 1999 עד 2008, בהן סבל התובע מהתקפי גב תחתון לאחר הרמת משאות ומאמצים פיזיים.

מדוע ובמה שונה המקרה שבנדון בו נגרם לתובע התקף גב תחתון לאחר הרמת משאות ומאמצים פיזיים מיתר התאונות מעברו?

האם נכון כי אין הבדל בין האירוע שבנדון לבין תאונות העבודה שאוזכרו, באשר בכולן נגרם התקף גב תחתון לאחר הרמת משאות ומאמצים פיזיים.

(2)לנוכח העובדה כי במהלך כל השנים התובע עובד בעבודה פיסית מאומצת חרף היותו בעל פתולוגיה בעמוד שידרה מותני, האם לא ניתן לייחס לתאונה החמרה ולו זמנית ממצבו הרפואי הקודם לתאונה.

(3)האם נכון כי התובע מעולם לא היה מצוי באי כושר בשל הפתולוגיה בעמוד השדרה המותני, אלא אך בקשר עם תאונות עבודה.

(4)האם נכון כי אילולא עסק התובע בפירוק משקאות עובר להתקף גב תחתון, הרי שלא היה נגרם ההתקף ולא היה נגרם לתובע אי כושר.

2.הטעם לבקשה הינו כי קיימת סתירה בחוות הדעת של ד"ר ברוסקין. מחד נרשם כי "קיימים רישומים טרם האירוע על תאונות עבודה משנת 1999 עד 2008 המציינות שלל פגיעות אורטופדיות והתקפי גב תחתון לאחר הרמת משאות ומאמצים פיזיים..." ומאידך שלל ד"ר ברוסקין ללא הסבר את הקשר הסיבתי בין התאונה מושא התביעה לבין התקף הכאבים.

3.הנתבע מתנגד לבקשה.

לטענתו הבקשה הוגשה באיחור ואינה מנומקת כנדרש.

4.לאחר שבחנתי את הבקשה ואת התגובה, אני מתירה את שאלה 2 בשינויים המחוייבים כפי שיפורט.

אין מקום לשאלות 1, 3 ו- 4.

המומחה אינו מודע לאופן הפגיעות אשר הוכרו כפגיעה בעבודה ולפיכך אינו יכול להשיב על ההבדל.

יתירה מכך, בשאלת הקשר הסיבתי העובדה שמצב הגב החמיר בעקבות תאונות קודמות ו/או סיבות אחרות, אין בה כדי ללמד על הקשר עם התאונה מושא התביעה.

5.כך אין רלבנטיות ואף אין בפני המומחה מידע על מהות אי הכושר ו/או דמי מחלה אשר ניתנו לתובע בגין מחלתו בגב בעבר.

אף שאלה 1 אינה רלבנטית משמדובר בתביעה בגין אירוע תאונתי ולא בדרך של מיקרוטראומה.

6.אשר לשאלה 2 יש מקום לשאול את המומחה האם האירוע לא החמיר את מצבו של התובע ולו אף באופן זמני.

לפיכך ישאל המומחה כדלקמן:

האם אין באירוע המתואר מיום 22.3.12 כדי לגרום להחמרה, ולו זמנית, במצבו של התובע.