שלושים חודשי מאסר בגין ניסיון שוד של נהג מונית - פסקדין

1.     הנאשם הורשע, על פי הודאתו, בעבירה של ניסיון שוד בנסיבות מחמירות. ואלה המעשים: הנאשם, ובחורה שהייתה עימו, נסעו ביום 23/9/09 בסמוך לחצות, במונית מתל-אביב לירושלים. בהגיעם לירושלים, אמר הנאשם לנהג המונית כי יוסיף לו 100 ש"ח על המחיר המוסכם, אם יסיעו למיקום אחר. הנהג הסכים והסיע את הנאשם, לפי הכוונת הנאשם, עד לדרך עפר בכניסה לכפר מוחמס, שם עצר הנהג וביקש מהנאשם ומחברתו לרדת. הנאשם ביקש שהנהג ימשיך לנסוע תמורת 100 ש"ח נוספים שנתן לידיו, הנהג הסכים, נסע עוד כ - 100 מ', שם עצר בצד הרכב. הבחורה שישבה מאחור פתחה את דלת המונית. בשלב זה הגיעו ארבעה מעורבים אחרים שחברו לנאשם, פתחו את דלת הנהג וניסו למשוך אותו אל מחוץ למונית, בעודם מכים בנהג ואחד המעורבים התיז בפני הנהג גז מדמיע. הנהג ביקש להתחמק ונסע במהירות לאחור, אך המונית עלתה על אי תנועה ו'נתקעה'. האחרים הוציאו את הנהג בכוח, השכיבו אותו על הקרקע, אחד מהם גנב את הטלפון הסלולארי והאזנייה של המתלונן והחבורה ניסתה לגנוב את המונית, ללא הצלחה, עקב מיקומה על אי התנועה. כתוצאה מהמעשים נגרמו לנהג חבלות בראשו, בגבו, בצוואר, בחזה וברגליים והוא לא שב לעבודתו במשך עשרה ימים לאחר האירוע.

2.     הנאשם כבן 25, בעברו שלוש הרשעות קודמות, הוא אף ריצה עונשי מאסר בפועל לתקופות לא קצרות, ורובץ לפתחו מאסר מותנה בר הפעלה לתקופת עשרה חודשים.

3.     שירות המבחן המציא תסקיר בנוגע לנאשם. בתסקיר בא פירוט להתמכרות הנאשם לסמים, מצוין כי הנו מקבל אחריות למעשיו והסביר את מעשיו על רקע של טרגדיה משפחתית (פטירת אחותו). שירות המבחן המליץ על עונש מציב גבולות, בין היתר לאור קשיי הנאשם בהצבת גבולות. עם זאת, סבור שירות המבחן כי ייתכן ניסיון טיפולי במסגרת קהילה טיפולית כמענה לצרכיו של הנאשם.

4.     בא-כוח המאשימה הדגיש את חומרת המעשים שנעשו כלפי נהג מונית שהיווה 'טרף קל', זאת לאחר תכנון ומחשבה, וגניבת המונית נמנעה אך בשל 'תקלה' שארעה לנאשם ולחבריו ולאחר שהנהג נסע לעבר אי תנועה. הודגשה האלימות שהופעלה כנגד הנהג והחבלות שספג וכן החובה מכוח הדין המוטלת על כל נהג מונית להסיע כל נוסע ליעדו. לצד חובה זו, כך נטען, יש ליתן הגנה מרבית לנהגי המוניות. עוד באה הפניה לתצהיר הנפגע - הנהג שפירט את הנזק שנגרם לו בעקבות האירוע וחששו במהלך האירועים מהצפוי לו. אשר על כן, נטען כי יש לגזור על הנאשם עונש מאסר בפועל לתקופה ממושכת, הפעלת המאסר המותנה, מאסר על תנאי ופיצוי לנהג.

5.     מנגד, טען הסנגור, בין היתר, כי מדובר בצעיר שהסתבך על רקע שימוש בסמים, הדגיש את הודאת הנאשם וקבלת אחריות מצידו, ובאה הפניה לדברי שירות המבחן בדבר אפשרות גמילה במסגרת קהילה טיפולית. עוד צוין כי לנאשם לא מיוחסת פעולה פיזית במסגרת האירוע ותפקידו התבטא בהובלת הנהג למקום האירוע. הסנגור הפנה לפסיקה התומכת, לטענתו, בענישה מקלה. הנאשם הביע צער וביקש סליחה והזדמנות נוספת.

6.     לזכות הנאשם עומדת הודאתו וגילו הצעיר. מנגד, כף החובה עמוסה: לנאשם עבר פלילי מכביד למדי. הוא ריצה בעבר עונשי מאסר בפועל ולא היה בכך להועיל. גם מאסר על תנאי לתקופה משמעותית לא היה כדי לרסנו. לכך יש להוסיף את חומרת האירוע: הנאשם הוביל למארב מתוכנן מראש נהג מונית תמים אשר אך ביקש להתפרנס ולא היה בכוחו להימנע מהסעת הנאשם. מדובר,  מחד, בנותני שירות חשופים ביותר לסכנות רבות, ומאידך, יכולתם להתגונן הנה מינימלית. במצב דברים זה, יש ליתן לנהגי המוניות הגנה מלאה ככל הניתן, וזו תבוא לידי ביטוי בענישה אשר יהא בכוחה להרתיע מבצעים פוטנציאליים. על-כן, השיקולים האישיים נדחים מפני האינטרס הציבורי. יצוין כי הנסיבות בת"פ 27439-03-10, אליו הפנה הסנגור, שונות וקלות מענייננו.

7.     לפיכך, לאחר שקלול האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם כלהלן:

א.     מאסר בפועל לתקופה של 30 חודשים, החל מיום מעצרו 30/3/11.

ב.     הפעלת המאסר המותנה לתקופה של 10 חודשים שנגזר על הנאשם בת.פ 8096/06 (מחוזי באר-שבע), במצטבר לתקופה שבסעיף א' לעיל.

ג.      מאסר מותנה לתקופת 12 חודשים, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור עבירה מסוג פשע בתוך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסר.

ד.     פיצוי למתלונן בסך 10,000 ש"ח. הפיצוי  ישולם עד ליום 1/7/12.

זכות ערעור לבית המשפט העליון בתוך 45 יום מהיום.

ניתן היום,  י' בטבת, תשע"ב, 5 בינואר 2012, במעמד ב"כ המאשימה, ב"כ הנאשם והנאשם עצמו.