החלטה
המבקשת הגישה בקשת להארכת המועד להגשת התנגדותה לבקשה לביצוע שטר שהגישה כנגדה המשיבה, ללשכת ההוצאה לפועל בתל-אביב, בתיק מס' 0179389108.
דא עקא כי בקשתה להארכת המועד, להבדיל מן ההתנגדות גופה, אינה נתמכת כלל בתצהיר, וכל שנטען בה, באופן כללי ומעורפל, הוא כי בעלה עבר אירוע מוחי, בנה עבר השתלת עצם ויש להאריך את המועד "בשל מצבנו", כלשונה.
לבקשתה צירפה אישורים רפואיים המוקדמים מאוד למועד מסירת האזהרה (חודשים רבים למעשה, לפני מסירתה).
אם לא די בכך, הרי שטענותיה של המבקשת, כפי שנוסחו בתצהיר ההתנגדות, אינן מפורטות דיין כדי לשמש כהגנה בפני תביעה שטרית כנגד צד רחוק. למעשה, המבקשת אינה טוענת דבר מלבד הטענה הסתמית שאינה מכירה את המשיבה ולא מסרה לה את השיק.
ואולם, למרות כל האמור לעיל, הגעתי למסקנה כי יש בשלב זה להורות על מחיקת בקשתה להארכת המועד ולא על דחייתה, וזאת משני טעמים:
ראשית, בסיכומיה בפני העלתה המבקשת, לראשונה, טענה שעשוייה לשמש כטענת הגנה גם כנגד תביעת המשיבה כצד רחוק, והיא כי השיק האמור, ככל הנראה, נגנב מרכבה ונעשה בו שימוש שלא כדין.
אמנם, אין די בטענה זו ועל המבקשת להבהיר, ברחל ביתך הקטנה, האם השיק נחתם על ידי המבקשת, האם חתימה זוייפה, ולהציג אסמכתאות לתלונתה הנטענת במשטרה, אך, לטעמי, אין מקום, לאור משקלה של ההגנה האפשרית, להורות על דחיית הבקשה ובכך לסתום את הגולל על ההתדיינות מחמת מעשה בית דין.
שנית, מרגע שהבקשה להארכת המועד כלל איננה נתמכת בתצהיר, יש רגליים לסברה כי לא היה מקום להעבירה לדיון בבית המשפט, ומכל מקום, לא ניתן לקבוע ממצאים עובדתיים כלשהם, על בסיס בקשה שכזו.
לאור כל האמור לעיל, אני מורה על מחיקת בקשתה של המבקשת, להארכת המועד להגשת ההתנגדות.
המבקשת תשלם למשיבה את הוצאות הדיון בבקשה ושכ"ט עו"ד בסך 1,000 ₪.
ניתנה היום, כ' אדר א תשע"א, 24 פברואר 2011, בהעדר הצדדים.