שלום לב נ' מנהל מס ערך מוסף ת"א 2

מבוא

עניינו של ערעור זה בהחלטת המשיב להטיל על המערער כפל מס מתוקף סמכותו לפי סעיף 50(א) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: החוק).

המשיב ניהל חקירה שהעלתה, לטענתו, כי המערער הוציא 17 מסמכים הנחזים לחשבוניות מס (להלן: המסמכים או החשבוניות) על שם חברות "י.ס הפצה וביצוע פרויקטים בע"מ" (להלן: חברת י.ס הפצה) ו- "שי תבור בע"מ" (להלן: חברת שי תבור) (שתיהן ביחד להלן: החברות). הבעלים של החברות הוא מר יוסי לוי (להלן: יוסי לוי) (תמצית מידע מרשם החברות, נספחים 1-2 לתצהיר המשיב).

חשבוניות אלו הוצאו לשני העוסקים הבאים: חברת סעידוב קומפני בע"מ (להלן: חברת סעידוב קומפני) ולחברת י.ס כהן ונכסים בע"מ (להלן: חברת י.ס כהן) (שתיהן ביחד להלן: סעידוב), שניכו את מס התשומות הגלום בחשבוניות. הבעלים של סעידוב הוא מר יהודה כהן (להלן: יהודה כהן) ומנהל החברות הוא בנו של יהודה כהן, מר מתתיהו כהן (להלן: מתי כהן).

החשבוניות הוצאו בתקופה שבין חודש מארס 2008 לחודש יולי 2009 וסכום המס הגלום                  בהם (במונחי קרן) עומד על סך של 391,478 ש"ח. סכום כפל המס עומד על סך של 782,956 ש"ח.

המערער טוען, כי שימש שליח מטעמם של יוסי לוי והחברות לצורך מסירת זהב לסעידוב. המערער מאשר כי כתב את החשבוניות שהוצאו לסעידוב בגין מכירת הזהב, אך טוען כי עשה זאת על פי הוראותיו של יוסי לוי וכי לא הייתה לו כל נגיעה בעסקת מכירת הזהב.

המשיב טוען, כי המערער היה הרוח החיה והיד המכוונת בהוצאת החשבוניות לסעידוב ולכן יש לראותו כמי "שהוציא" את החשבוניות לעניין סעיף 50(א) לחוק. לטענת המשיב, החשבוניות לא שיקפו את העסקה האמיתית ואת הצדדים הנכונים שלה ולכן בדין הוטל על המערער כפל המס המצוין בחשבוניות.

דיון והכרעה

מסגרת נורמטיבית

1. סעיף 50(א) לחוק קובע כי "אדם שאינו רשאי לפי סעיף 47 להוציא חשבונית מס, והוציא חשבונית מס או הוציא מסמך הנחזה כחשבונית מס אף אם חסרים בו פרטים הנדרשים לעניין חשבונית מס, יהיה חייב בתשלום כפל המס המצוין בחשבונית או המשתמע ממנה".

סעיף 47(א) לחוק קובע כי "עוסק מורשה רשאי להוציא לגבי עסקה חייבת במס חשבונית מס במקום חשבונית עסקה, וחייב הוא לעשות כן לפי דרישת הקונה" (לפי נוסח הסעיף בשנים הרלוונטיות לערעור).

1. בהוצאת חשבונית שלא כדין, מוציא החשבונית נוטל על עצמו את האחריות כי מי שקיבל את החשבונית יקזז את מס התשומות הגלום בה. עילת החיוב הקבועה בסעיף 50(א) לחוק מיועדת להבטיח, אפוא, כי למדינה ישתלם הסכום שאותו הייתה אמורה לקבל כמס מלכתחילה, לולא הונפקה החשבונית שלא כדין.
2. לסעיף 50(א) לחוק תכלית נוספת, תכלית הרתעתית. תכלית זו באה לידי ביטוי בקביעה, כי מי  שהנפיק חשבונית שלא כדין עלול לשאת בתשלום כפל המס המצוין בחשבונית (ע"א 6825/98 חברת אדוריים בע"מ נ' מנהל מע"מ ירושלים, פ"ד נה(5) 330, פס' 7 (2001); ע"א 1497/01 עזרא הובר נ' ממונה אזורי מע"מ חיפה, פ"ד נז(5) 947, פס' 7 (2003)).
3. הטלת כפל מס על הוצאת חשבונית מס שלא כדין לפי סעיף 50(א) לחוק יכולה להיעשות במקרים הבאים (אהרן נמדר מס ערך מוסף חלק שני (מהדורה חמישית) (2013), פס' 2210):

• כאשר החשבונית מוצאת על ידי מי שלא נרשם כעוסק מורשה ובניגוד להוראת סעיף 47(א) לחוק.
• כאשר עוסק מוציא חשבונית מס על עסקה בדויה, שלא נעשתה בפועל, היינו, חשבונית פיקטיבית.
• כאשר עוסק מוציא חשבונית מס בגין עסקה שנעשתה על ידי אחרים וללא הרשאה.
• כאשר עוסק מוציא חשבונית מס בניגוד לאיסור שהוטל עליו שלא להוציא חשבונית מס מכוח סעיף 113 לחוק.