שלום דהן נ' גדעון צוברי ואח'

החלטה

בקשה לביטול פסק דין שניתן ב-9/2/12 ודחה את תביעתו של התובע. כאמור בבקשה, פסק הדין ניתן טרם הוגשו סיכומי תשובה מטעם התובע.

הואיל והוכחות בתיק התקיימו ב-4/7/11 והצדדים השתהו מאוד בהגשת סיכומיהם נשמטה ממני ההחלטה המתירה לתובע להגיש סיכומי תשובה קצרים. עם הצדדים הסליחה.

לגופם של דברים: לאחר שבחנתי את סיכומי התובע בלב פתוח ובנפש חפצה לא מצאתי סיבה לביטול פסק הדין, שכן מרבית הטענות שנכללו בסיכומי התשובה הועלו כבר בסיכומי התובע והבחנו בצורה מפורטת בפסק הדין. כך, גרסת התובע בפרק הקרוי "הוכחת התאונה" נדונה והתקבלה בפסק הדין. הטענות המועלות בפרק "הנסיעה ברכב" היו ידועות וזכו להתייחסות בפסק הדין אך נדחו הן מבחינה עובדתית והן מבחינה משפטית. הוא הדין לגבי הטענות המועלות הפרק "הינתקות או נפילה מרכב חונה או עומד" ובפרק "שימוש למטרות תחבורה", וכאמור בפסק הדין, גרסת התובע כי ההדרכה הייתה חיונית לנסיעה וכי תכנן נסיעה בהמשך לא הוכחה וממילא אינני מקבל את פרשנותו המשפטית כי בנסיבות העניין (גם לפי גרסתו) מדובר בתאונת דרכים כהגדרתה בחוק ובפסיקה (וראו, בין השאר, פרשת ינטל, רע"א 9084/05, שהוזכרה בפסק הדין). בכל הנוגע לאפשרות כי הטיפול בוצע במסגרת עבודתו של התובע (סעיף 20 לסיכומי התשובה) הובא הקטע הרלוונטי מספרו של ריבלין המתייחס לפסק-דין יונאי (ע"א 3024/94) ולשינויי המגמה בפסיקה.

נוכח כל אלו, וגם לאחר בחינת סיכומי התשובה לגופם, אינני רואה מקום לשנות מתוצאת פסק הדין או לבטלו.

ניתנה היום, כ"א שבט תשע"ב, 14 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: