שלובסקי מרכוס נ' פניות נהגים מטה הארצי

החלטה

בקשה להארכת מועד להישפט תיענה במשורה, רק מקום בו הוכיח המבקש כי חלו נסיבות חריגות המאפשרות מתן אורכה כאמור. אין לאפשר הגשת בקשה להישפט באיחור, אלא במקום בו אדם לא ידע ולא יכול היה לדעת כי תלוי ועומד כנגדו אישום (ב"ש (נצרת) 2003/08 שלבי נ' מדינת ישראל).

הבקשה שלפני אינה מגלה נסיבות חריגות כנ"ל:

הבקשה אינה נתמכת בתצהיר כדין.

על פי הקבוע בתקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי רואים את הודעת תשלום הקנס כאילו הומצאה לנמען כדין, אלא אם כן הוכיח כי זו לא הומצאה לו מסיבות שאינן תלויות בו, ולא עקב הימנעותו מלקבלה. המבקשת לא הוכיחה זאת.

טענה סתמית לפיה המבקשת "איננה זוכרת שנהגה באזור" במועד האירוע אינה כוללת את אותו כוח שכנוע יוצא הדופן הנדרש למסקנה בדבר קיומו של עיוות דין בהרשעה או בעונש (השוו: ב"ש (מחוזי ירושלים) 8935/09 כדורי נ' מדינת ישראל).

לאור האמור, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ"ד חשון תשע"א, 01 נובמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: