שלו ואח' נ' מור ואח' - פסקדין

פסק דין

בפניי תביעה ותביעה שכנגד, שתחילתם בחתימה על הסכם שכירות, מיום 15.5.11 על ידי שני הצדדים לסכסוך, וזאת ביחס לנכס הידוע כשש דירות ברחוב אבולעפיה 15 בתל אביב, (להלן: "הנכס או המושכר").

במועד החתימה על ההסכם, נחתם על ידי מר מור בעל הנכס מסמך נוסף, העוסק בקבלת הסכום של 108,000 ₪, מסמך זה בוטל, ונחתם מסמך מתוקן ביום 18.5.11.

ביחס לחתימה על המסמכים אין כל מחלוקת.

טענות התובע/נתבע שכנגד:

מר שלו, טוען, כי לאחר שזכה במכרז להקמת הוסטל לאנשים בעלי צרכים מיוחדים, התקשר בהסכם שכירות ביחס לנכס עם הנתבע, מר מור, בעלים של הנכס.

מר שלו טוען, כי במסגרת ההסכם שילם למר מור את הסכום של 108,000 ₪, כמקדמה על חשבון דמי השכירות, כאשר הוסכם שבכל מקרה שהוא בו יבוטל ההסכם על מר מור להשיב סכום זה , וככל והסכום לא יושב בתוך 3 חודשים, על מר מור לשלם ריבית חודשית בשיעור של 3%.

מר שלו טוען, כי ההסכם היה מותנה בתנאי מתלה, והוא אישור משרד הבריאות לנכס. מר שלו טוען, כי פעל נמרצות לקבלת האישור, אולם הדבר לא צלח וכי משרד הבריאות לא נתן אישורו לנכס ומשכך ההסכם בוטל, והוא הודיע בכתב למר מור על ביטולו של ההסכם ודרש את הסכום ששולם כמקדמה על חשבון דמי השכירות.

מר שלו טוען, כי הוא זכאי לקבלת הסכום ששילם כמקדמה בצירוף 3% ריבית חודשית כפי ההסכמה.

ביחס לתביעה שכנגד, מר שלו טוען, כי ההסכם בין הצדדים היה מותנה בתנאי מתלה של אישור משרד הבריאות ועוד בתנאי מתלה של הגבהת מעקות, וששני התנאים לא התקיימו הרי דינו של ההסכם להיות בטל ויש לדחות את התביעה שכנגד.

טענות הנתבע/תובע שכנגד:

מר מור, מאשר, כי ההסכם היה מותנה בתנאי מתלה, אלא שטוען, כי לכל אורך הדרך מר שלו פעל והציג מצג כאילו יש בידיו את האישור, ואף ביקש לשכור שטח נוסף.

מר מור טוען, כי התנאי המתלה בהסכם היה קבלת אישור משרד הבריאות בתוך 30 יום, ומשחלפו אותם 30 ימים, לא הודיע מר שלו כי אין בידיו אישור משרד הבריאות, ומשכך השתכלל הסכם השכירות לכל דבר ועניין.

מר מור טוען, כי מר שלו אישר בעל פה כי בידיו יש את אישור משרד הבריאות, וכי לכל אורך התקופה פעל כך וניהל מו"מ לשכירת שטח נוסף כתוספת למושכר.

מר מור טוען, כי לאחר שהוחלפו טיוטות לעריכת הנספח לתוספת להסכם התחמק מר שלו מלחתום עליו, למרות שהוסכם כי דמי השכירות על כלל הנכס שמושכר יעמדו על הסכום של 42,000 ₪ לחודש.

מר מור טוען, כי מר שלו הפר את ההסכם עמו, וחזר בו מהשכרת הנכס שלא כדין, לאחר שנגרמו לו נזקים כבדים, וכי על מר שלו לפצותו בגין הנזקים הללו, המהווים הפרש בין דמי השכירות שהיו משתלמים על פי הסכמי השכירות עם מר שלו לבין הסכמי השכירות שנאלץ לחתום עליהם לשם הקטנת נזקיו.

לפיכך, עותר מר מור להורות על דחיית התביעה וקבלת התביעה שכנגד.

דיון:

במסגרת הליך ההוכחות נשמעו, מר שלו, מר מור, בנו של מר מור עופר מור, עו"ד פרידמן, והגב' ליידנר שמסרה תעודת עובד ציבור מטעם משרד הבריאות. באי כוח הצדדים סיכמו טיעוניהם בעל פה ופסק דיני זה ניתן לאחר שמיעת התיק.

הואיל והצדדים חלוקים באשר לתנאי המתלה, אביאו כלשונו בהסכם: