שלאבנה סמירה נ' אחמד שלבי

פסק דין

פתח דבר

התביעות שבכותרת אוחדו, כאשר התשתית העובדתית הרלוונטית לשתיהן, הינה אחת.

1.התובעת בת"א 83/08 גב' שלאבנה סמירה (להלן: "סמירה") עותרת להצהיר על בטלותו של ייפוי כח בלתי חוזר עליו חתמה ביום 24.6.94 (להלן: "ייפוי הכח"), זאת לטענתה בשל פגמים המאיינים את תוקף חתימתה עליו.

על פי לשון ייפוי הכח העבירה סמירה זכויות בחלקת מקרקעין שפרטיה בתביעות (להלן: "המקרקעין") לטובת דודה, מר אחמד שלבי (להלן: "אחמד").

2.אחמד, הוא התובע בת"א 85/08, תובע מנגד להצהיר כי ייפוי הכח תקף ומשקף נכונה את ההסכמות בין הצדדים וכי הוא הזכאי להירשם כבעל המקרקעין, עפ"י ייפוי הכח.

3.שני הצדדים עותרים לביטול רישומים שנעשו ביחס למקרקעין בלשכת רישום המקרקעין, לטובת הצד שכנגד והנוגדים את ההצהרות המבוקשות בתביעתם.

רשם המקרקעין צורף כנתבע פורמאלי בשתי תביעות. בעלה של סמירה צורף כנתבע בת"א 85/08, זאת לאחר שהערת אזהרה נרשמה לטובתו.

4.את המקרקעין ירשה סמירה על פי צוואת סבה המנוח, שנעשתה בשנת 1986, כאשר הזכויות במקרקעין נרשמו על שם סמירה, רק לאחר צו שניתן לקיום הצוואה בבית הדין השרעי בחודש 03.08 סמוך ועובר להגשת התביעות שבנדון.

כרקע עובדתי קצר, אקדים את העובדות הבאות אשר אינן במחלוקת למעשה;

5.סמירה, ילידת 08.73 ננטשה ע"י הוריה וגדלה מגיל שלוש בבית אחמד דודה (אחי אביה) וסבה המנוח, כאשר האחרון נפטר בתאריך 3.90.

היחסים בין בני המשפחה, בדגש ליחסים בין אחמד לסמירה, היו תקינים וחיובים עד לנישואיה של סמירה (או לכל הפחות עד עובר לנסיבות החתימה על ייפוי הכח) כאשר סמירה גדלה בביתו של אחמד למעשה.

6.כאמור, סמירה ירשה זכויות במקרקעין על פי צוואת סבה (משנת 1986).

7.ייפוי הכח נחתם, כאמור, בתאריך 24.06.94 במשרדו של עו"ד עדנאן עתאמנה מנצרת, יום לפני חתונתה של סמירה, כאשר סמירה הייתה בת 21 שנים באותה עת. סמירה לא חולקת כי חתמה בפועל על ייפוי הכח.

מעבר לייפוי הכח לא נחתם כל הסכם או מסמך בין הצדדים, בכל הנוגע למקרקעין.

8.לכל המאוחר מספר חודשים לאחר נישואיה של סמירה, היחסים בין אחמד לסמירה, הפכו עכורים ונוצר נתק מוחלט בניהם.

סמירה, או מי מטעמה לא העלתה על הכתב, טענותיה נגד תוקף ייפוי הכח או בכלל, זאת עד להגשת תביעתה בשנת 2008.

טענות סמירה;

9.בכתב תביעתה, בבקשתה למתן צו מניעה זמני ובתצהירה התומך בבקשה, טענה סמירה כי נלקחה למשרדו של עו"ד עתאמנה, יום לפני נישואיה כאמור, במטרה לחתום על מסמך המייפה את כוחו של דודה לשמור על זכויותיה בצוואה, זאת עד שיהיה ניתן להיווכח כי הנשואים שלה צלחו ויוולדו לה ילדים, או אז ישוחררו הזכויות עפ"י הצוואה וירשמו על שמה.

לטענתה, במועד החתימה על ייפוי הכח לא ידעה מהו תוכן הצוואה כשתוכנה נודע לה לראשונה בשנת 2008 במסגרת ההליכים לצו קיום הצוואה.