שלאבנה ג'ודת בן אדרים נ' זועבי מוחמד טאהא ואח'

החלטה

1.ראשית מבהיר כי החלטתי מאתמול (02.08.10) בה נקבעה הבקשה לדיון, ניתנה מתוך טעות במסגרת תיק זה, שעה שהיא ניתנה ביחס לתיק פלילי.

בהתאם, אני מבטל החלטתי הנ"ל ככל שהיא מתייחסת לתיק זה.

2.לאחר שבחנתי את בקשת המבקש לעיכוב ביצוע פסה"ד, וכן בטיעוני המשיבים כפי שאלה הוצגו בפניי בימ"ש קמא, נשוא החלטתו מיום 14.07.10 (בה דחה בקשת המבקשים לעיכוב ביצוע), אני רואה גם כן לדחות את הבקשה המונחת בפניי;

3.החיוב נשוא פסה"ד הינו חיוב כספי גרידא, אשר על דרך הכלל ניתן לתיקון ואין לגביו הצדקה לעיכוב ביצוע.

מכל מקום, מעיון בתצהיר שצירף המבקש לבקשתו לא מצאתי בו נימוקים וראיות המלמדים כי המשיב אכן חדל פירעון כפי שנטען בעלמא בסעיף 14 לאותו תצהיר, ובאופן המלמד כי במידה ולא יינתן עיכוב הביצוע לא יהיה ניתן להשיב את המצב לקדמותו.

מצבו הכלכלי של המבקש מאידך, אינו שיקול משמעותי במסגרת הבקשה שבפניי כאשר למשיב עומדת הזכות להיפרע על פי פסה"ד ללא דיחוי וגם אם הוגש ערעור כנגדו.

לאור האמור, אינני רואה גם להידרש לשאלת סיכויי הערעור ודי בעניין זה שאקבע כי עסקינן בפס"ד מנומק הנסמך על קביעות עובדתיות וחוו"ד מומחה מקצועי אשר לא בנקל תתערב בו ערכת הערעור.

4.לאור המכלול אני כאמור דוחה את הבקשה לעיכוב ביצוע תוך שאני נמנע, לפנים משורת הדין, מחיוב המבקש בשכ"ט עו"ד, בהינתן כך שהמשיב לא נדרש לתגובה לבקשה הנוכחית.

5.המזכירות תודיע.

ניתנה היום, כ"ג אב תש"ע, 03 אוגוסט 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: