שירותי בריאות כללית ואח' נ' יריב אהרון ואח' - פסקדין

השופט י' עמית:

           האם רשאי חבר קופת חולים להגיש תביעה נגזרת בשם קופת החולים? זו השאלה המתעוררת בבקשות רשות הערעור שלפנינו, הנסבות על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (המחלקה הכלכלית) מיום 11.6.2015 (כב' השופט ח' כבוב), בה נדחתה בקשת המבקשות לסלק על הסף את בקשת המשיבים לאישור תביעה נגזרת שברצונם להגיש בשם המבקשות.

רקע עובדתי והחלטת בית המשפט המחוזי

1. המבקשת 1 היא שירותי בריאות כללית, המוכרת בתור "קופת חולים כללית", והמבקשת 2 היא מכבי שירותי בריאות, המוכרת בתור "קופת חולים מכבי" (להלן יחד: קופות החולים). המשיבים 2-1 (להלן: המשיבים) הם חברים בקופות החולים, ושניהם מבוטחים גם בביטוחים המשלימים שהשתיים מציעות. המשיבים הגישו לבית המשפט המחוזי בקשה לאישור תביעה נגזרת בשם קופות החולים (להלן: בקשת האישור), כנגד המשיבות 8-4 (להלן: חברות הביטוח).

           בתמצית, המשיבים טוענים כי בין קופות החולים לחברות הביטוח קיימת "חבות מקבילה" בתחומים מסוימים, קרי חפיפה בין החבויות של קופות החולים לפי סל הבריאות הבסיסי והוראות חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994 (להלן: חוק ביטוח בריאות ממלכתי או החוק), לבין החבויות של חברות הביטוח על פי פוליסות הביטוחים הרפואיים המסחריים שהן מנפיקות. בפרט, המשיבים מתייחסים לקיומה של חבות מקבילה בתחומים של ביצוע ניתוחים ומתן ייעוץ רפואי. לטענתם, כאשר מבוטח בוחר לבצע פעולות מסוג זה באמצעות קופת החולים, נוצר מצב בו קופת החולים נושאת במלוא העלות הכרוכה בכך, מבלי שחברות הביטוח נדרשות להשתתף בעלות זו. לטענת המשיבים, חברות הביטוח אף מתמרצות את מבוטחיהן לקבל את השירותים דרך קופות החולים, באמצעות תשלום גמול כספי שתמורתו יימנעו המבוטחים מלהפעיל את פוליסת הביטוח הפרטית. בכך, טוענים המשיבים, חברות הביטוח מוצאות עצמן פטורות מחבותן כלפי מבוטחיהן, באופן המביא להתעשרותן על חשבון קופות החולים. על רקע זה הגישו המשיבים את בקשת האישור לבית משפט קמא, בה טענו כי חלה חובה על קופות החולים למצות את "זכות ההשתתפות" העומדת להן כלפי חברות הביטוח. המשיבים אומדים את זכות ההשתתפות של קופות החולים בגין התקופה הרלוונטית לתביעה בסך של כ-5.2 מיליארד ₪.

2. קופות החולים הגישו בקשה לסילוק הבקשה לאישור על הסף. בקשת קופות החולים התבססה בעיקרה על הטענה כי מכשיר התביעה הנגזרת, המעוגן בחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: חוק החברות), אינו חל עליהן. זאת, לטענתן, משום שהן אינן מאוגדות כחברות אלא כאגודות עותומניות, וחברי קופות החולים אינם דומים במאפייניהם לבעלי מניות בחברה. בגין הבדלים אלו, כך נטען, אין מקום לאפשר הגשת תביעה נגזרת של חבר קופת חולים בשם קופת החולים. 

3. בית המשפט המחוזי הגדיר את השאלה המונחת לפתחו באופן הבא:

"האם יש לאפשר הגשת בקשה לאישור תביעה נגזרת בשם אגודה עותומנית על ידי חבר באותה אגודה, ובכך להחיל על אגודה עותומנית את הוראות חוק החברות, תשנ"ט-1999, בשינויים המחויבים, בכלהנוגע להליך התביעה הנגזרת?" (שם, עמ' 1 להחלטה).

           על שאלה זו השיב בית המשפט בחיוב. בית המשפט קבע כי המבנה של קופות החולים דומה למבנהו של תאגיד, ואף שהן אינן פועלות למטרות רווח, פעילותן היא כלכלית ומנהליהן אחראים לניהול כספיהם של מיליוני מבוטחים. בית המשפט ציין כי הפסיקה הכירה בעבר באפשרות להגיש תביעה נגזרת בשם אגודה שיתופית על מנת לאפשר התמודדות עם בעיית הנציג (בג"ץ 6627/98 נוימן נ' רשם האגודות השיתופיות, פ"ד נ(5) 299 (2000) (להלן: ענייןנוימן)); ובהחלטה אחרת שניתנה בעבר על ידי בית המשפט המחוזי אף הוכרה האפשרות להגיש תביעה נגזרת בשם הסתדרות העובדים הכללית החדשה, המאוגדת כאגודה עותומנית (בש"א (מחוזי ת"א) 11745/00 שטרית נ' אריסון השקעות בע"מ, פ"מ תשס"ב(1) 110 (2002) (להלן: עניין שטרית)). בית המשפט קבע כי גם באגודה עותומנית כדוגמת קופת חולים מתעוררת מעין בעיית נציג, ועל כן יש לאפשר לחבריה להגיש תביעה נגזרת במצבים בהם האורגנים המוסמכים של האגודה נמנעים מלעשות כן. לדברי בית המשפט, אלמלא כן, ייווצר "מצב של ריק" בו קופות החולים "יוותרו ללא כל פיקוח ובקרה עליהן מצד חבריהן, מצב בו מנהלי קופות החולים יוכלו לפעול ככל העולה על רוחם" (פס' 20 סיפא להחלטתו, ההדגשה במקור – י"ע). לפיכך, בית המשפט הגיע למסקנה כי יש לאפשר לחברים באגודה עותומנית להגיש בקשה לתביעה נגזרת בשם האגודה, תוך יישום הוראות חוק החברות בשינויים המחויבים. בקשת קופות החולים לסלק את בקשת האישור על הסף, נדחתה אפוא.