שיקולים מיוחדים לילדים מיוחדים בשאלת מעבר מקום מגורים

שאלת מקום מגוריהם של שני קטינים, ילדיהם האהובים של שני הוריהם הראויים, היא העומדת להכרעה בפסק דין זה.  

רקע והליכים:

1. הורי הקטינים נישאו ביום 10.7.01 ולהם שני ילדים:

הבן שגילו כ – 13 שנים, לוקה באוטיזם ולומד בבית ספר המותאם לצרכיו;

והבת שגילה כ – 6 שנים והיא עתידה לעלות לכיתה א' בשנת הלימודים הקרובה.

2. חייהם המשותפים של ההורים נקלעו למשבר וביום 10.3.13 הגיעו להסכם גירושין שאושר בבית הדין הרבני בו נקבעו, בין השאר, ההוראות הבאות:

שני ההורים אפוטרופסים טבעיים על ילדיהם וכל החלטה בעניינם תתקבל במשותף;

משמורת הילדים תהא לאימם תוך מפגשים קבועים עם האב, הן בימות החול, הן בשבתות אחת לשבועיים לרבות לינה והן בחגי ישראל ובחופשות ממסגרות הלימוד;

מקום מגורי הילדים יהיה בישראל, ואם ירצה מי מהורים לעבור להתגורר מרחק העולה על 20 ק"מ ממקום המגורים הנוכחי תידרש לכך הסכמת ההורה השני.

בנוסף נקבע  "מעבר של האם לשכונה עם אופי חרדי תיעשה אך ורק בתיאום ובהסכמה".

3. באוגוסט 2015 עתר האב לקבלת צו מניעה (בהליך נפרד), בטענה כי האם מתכוונת להעתיק מקום מגורי הקטינים לעיר במרכז הארץ (להלן : "עיר ב'") יחד איתה.