שיקולים במתן צו קבורה - כבוד המת שהינו עיקרון חוקתי מחייב קבורה זמן סביר לאחר הפטירה

1. המנוחה הלכה לבית עולמה ביום 21.11.16 כשהיא אלמנה ואם לשני בנים, המבקש והמשיב 2 (להלן: "המשיב").

2. המבקש המתגורר בארץ מבקש לקבור את המנוחה באופן מידי ואילו המשיב המתגורר ב------ מבקש להמתין עד ליום שלישי הבא – 29.11.16.

3. הבקשה למתן צו לקבורה מידית הוגשה אתמול והתבקשה עמדת המשיב, כמו גם עמדת חברה קדישא. המשיב מתנגד לבקשה באמצעות עו"ד מטעמו ואילו חברה קדישא לא הביעה עמדתה ואף לא שלחה נציג מטעמה לדיון, אף שעפ"י הנטען, נמסרה הודעה למי מאנשי הקשר שלהם.

בהחלטתי מאתמול הוריתי על קיום דיון בהול במעמד הצדדים, כאשר קולו של המשיב נשמע הן באמצעות בא כוחו והן באמצעות שיחת סקייפ במהלך הדיון.

4. לטענת המבקש הודיע את אחיו, המשיב, אודות פטירת המנוחה ועפ"י הנטען סוכם ביניהם שהלוויה תיערך בתוך יומיים-שלושה. המשיב מאשר שהמבקש ביקש לקיים את הלוויה לאחר יומיים-שלושה אלא שלטענתו, הודיע את המבקש שיפעל לרכוש כרטיסי טיסה ויודיע אותו אודות המועד שהוא מגיע.

5. אין מחלוקת שכבר למחרת פטירת המנוחה, ביום 22.11.16, הביע המבקש התנגדותו הנחרצת לדחיית הלוויה בשבוע ימים וכתב למשיב ולאשתו שהוא מבקש לקיים את הלוויה ביום חמישי – 24.11.16.

6. ביהמ"ש שוחח עם המשיב וביקש את עמדתו מדוע לא יפעל באופן מידי להגיע ארצה לצורך קיום הלוויה, אך המשיב חזר על עמדתו לפיה בהתאם לסיכום עם אחיו, המבקש, ירכוש כרטיס ויודיע לו אודות היום שהוא מגיע. משנשאל שוב השיב, במילים כאלה או אחרות, שכבר רכש כרטיס טיסה. לבסוף, משנשאל מפורשות אם הלוויה תידחה למוצאי השבת האם בכוונתו לפעול להגיע לישראל לצורך השתתפות בלוויה, השיב "עם כל הכבוד, אני לא יכול לעמוד בדבר כזה כי זה מעל היכולות שלי. הייתי לפני שבועיים בישראל. קניתי כבר כרטיסים שאני לא יכול לקבל חזרה את התשלומים עליהם, אני לא מדבר על 300 דולר אלא על אלפי דולרים שהוצאו לצורך הטיפול באמא שלי ולצורך הגעה ללוויה". היינו, שהשיקול הינו כלכלי.

7. לבקשת ב"כ המשיב הופסק הדיון על מנת שיוכל לשוחח עם מרשו ולאחר שובו טען שהנימוק לאי הגעת המשיב ארצה איננו כלכלי אלא שהוא לא יוכל לעמוד בכך מבחינה נפשית אם לא כל משפחתו תהא סביבו וכן שעפ"י דברי המשיב עצמו "אם כבוד המת לנגד עיני ביהמ"ש, שהלוויה תתקיים היום".

8. לאחר ששמעתי את הצדדים, ראיתי לקבל את בקשת המבקש, ובשים לב לעמדת המשיב לפיה לא יפעל להגיע ארצה ככל שהקבורה תתקיים במוצאי שבת, וכן לבקשת המשיב ובא כוחו לפיה, אם הלוויה לא תתקיים ביום שלישי יש לקיימה היום, אני מורה על קיום הלוויה עוד היום, ואנמק.