שיקולי ענישה במעשה חמור - פסקדין

החלטה

1. העותר, נתן דוד, הורשע ברצח אשתו ובניסיון לרצוח את בתו שהיתה בת חמש עשרה בעת
ביצוע העבירה. הוא נידון למאסר עולם ולמאסר מצטבר של עשרים שנים, ומרצה את מאסרו
החל מיום 23.4.91. לאחר שחלפו שבע שנים, ואף יותר מכך, מתחילת מאסרו הוא מבקש לצאת
לחופשה ראשונה; אולם גורמי השב"ס החליטו )ביום 30.1.2001( שלא לאשר לו חופשה, וקבעו
כי עניינו יידון שוב בעוד חצי שנה. הוועדה המוסמכת קבעה שהעותר מהווה סיכון ביציאתו
לחופשה, על פי מבדקים שנעשו לו במרכז לבריאות הנפש של השב"ס. מתוך המסמכים שהונחו
בפני ברור כי העותר נימנה על אותם אסירים שקשה מאוד לדעת מה מסתתר מתחת לפני השטח
של החזות החיצונית שהם מציגים בעת הבדיקה. הוא ממסך את כוונותיו, איננו פתוח ואיננו
מסוגל לחשוף את עצמו. שאר הפרטים החשובים לענייננו נמצאים במסמכים האמורים. עלי
להדגיש כי גם בדיון שבפני עמד העותר על כך שהוא אדם סגור ומופנם ויש דברים )כך אמר(