שינפלד נ' מדינת ישראל

פסק דין

לפניי ערעור על חומרת העונש בתיק תד4039-01-09 תעבורה פ"ת מיום 9.6.09 (כב' השופטת וישקין).

על פי עובדות כתב האישום, ביצעה המערערת עבירה של פניית פרסה בחוסר זהירות, עבירה על תקנה 44(א) לתקנות התעבורה תשכ"א-1961, ונהיגה בחוסר זהירות, עבירה על תקנה 21(ג) לתקנות, וגרימת תאונה בה נחבל אדם ונגרם נזק, עבירה על תקנה 21(ב)(2) לתקנות.

המערערת נשפטה בהעדרה לעונש של 3 חודשי פסילה בפועל, 3 חודשי פסילה על תנאי ל-3 שנים וקנס בסך 700 ₪.

רישיונה של המערערת נתפס על ידי שוטר, והוא אשר הודיע לה בבדיקה שגרתית כי היא נמצאת בפסילה.

עד לעיכוב העונש ריצתה המערערת 35 ימי פסילה בפועל.

בנימוקי הערעור מציינת באת כוחה כי ב"כ התביעה לא האשים המערערת בעבירות שלצידן עונש פסילת מינימום חובה. ב"כ התביעה לא ביקש בבימ"ש קמא פסילה בפועל.

נוכח העבירות שבוצעו ועבודתה של המערערת, מתבקש ביהמ"ש להתערב בעונש.

ב"כ המשיבה מתנגדת להתערבות בעונש.

לגופו של עניין:

מדובר במערערת צעירה בת 22, שלבד מעבירה זו לא ביצעה כל עבירת תנועה. היא מחזיקה ברישיון משנת 2005.

המערערת השיבה לשאלות ביהמ"ש, ומהן עולה כי המערערת נוהגת כמעט מידי יום, לעיתים למרחקים. מאז ביצוע העבירה ועד היום חלפה שנה וחצי, במהלכה לא בוצעה כל עבירת תנועה. נכון כי למועד ביצוע העבירה החזיקה ברישיון נהיגה רק כ-3 שנים, אלא שאני מוצאת לתת משקל גם לתקופה שלאחר ביצוע העבירה.

בנסיבות אלה, נוכח עבודתה של המערערת ונהיגתה לפני התאונה ולאחר התאונה, אני מוצאת להתערב בעונש ולהעמיד עונש הפסילה על 35 ימי פסילה בפועל.

אני קובעת כי מאחר והרישיון נתפס על ידי שוטר, בוצעה ההפקדה ביום 7.1.10.

תקופת הפסילה רוצתה במלואה.

הקנס המקורי ישולם בתוך 30 יום מהיום.

יתר רכיבי גזר הדין בעינם.

ניתנה והודעה היום י"ד אדר תש"ע, 28/02/2010 במעמד הנוכחים.

נגה אהד, שופטת

הוקלד על ידי: נטלי ליפר התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: