שינוי נסיבות באספקלריה חוזית

1. לפניי תובענה להפחתת/ביטול דמי המזונות שהתחייב התובע לשלם לשתי בנות הצדדים (הקטנה כבת 14 בעת הגשת התביעה, והגדולה כבת 20, להלן: הבת הקטינה, הבת הבגירה, הבנות – בהתאמה).

העובדות הצריכות לעניין

2. בשנת 2008 החלו להתנהל בין הצדדים (זוג נשוי בשעתם) הליכים משפטיים. ביום8.9.2011 אושר הסכם רכושי שכרתו הצדדים (להלן: ההסכם הרכושי), הכולל הסכמה, כי הנתבעת תרכוש את זכויות התובע בדירת הצדדים (להלן: הדירה) בתמורה לסך של 1,750,000 ₪. בחלוף כארבעה חודשים, ביום 18.1.2012, ניתן תוקף של פסק דין להסכם בנוגע למזונות הבנות (להלן: הסכם המזונות הראשון). בהסכם האמור התחייב התובע לשלם למזונות הבת הקטינה סך של 3,300 ₪ לחודש, ולמזונות הבת הבגירה סך של 2,100 ₪ לחודש. בנוסף התחייב התובע לשלם מחצית מההוצאות הרפואיות החריגות, ומחצית מהוצאות החינוך כמפורט שם.
3. בחלוף כשנה, ביום 10.6.2013, הגיש התובע תביעה להפחתת דמי המזונות (להלן: התביעה הראשונה). ביום 19.3.2014 הגיש התובע בקשה לאישור הסכם פשרה (להלן: הסכם המזונות השני), שהינו פרי של פשרה שהושגה "לאחר משא ומתן ארוך אשר התבצע בחודשים האחרונים" (לשון הבקשה). בו ביום קיבל ההסכם תוקף של פסק דין. בהתאם להסכם המזונות השני הופחת סכום המזונות בגין הבת הבגירה לסך של 1,500 ₪ לחודש, והוסכם, כי בתקופת שירותה הצבאי ישולם עבורה סך של 620 ₪ לחודש.

4. ביום 9.8.2017 הגיש התובע את התביעה דנא, בה הוא עותר לביטול חיוב המזונות בגין הבת הבגירה, ולהפחתת החיוב בגין הבת הקטינה לסך של 1,300 ₪ לחודש (בסיכומיו עותר התובע לביטול החיוב כליל). משעה שהצעה להפחתה של דמי המזונות בשיעור של כ- 10% (אותה נטתה הנתבעת לקבל) לא הייתה מקובלת על התובע, נחקרו הצדדים וכן בן זוגה של הנתבעת. לפנים משורת הדין אף התרתי לתובע להגיש דו"ח כספי של החברה בה הוא שותף לשנת 2016 (להלן: החברה, הדו"ח הכספי - בהתאמה), הגם שהדבר נעשה לאחר תום פרשת הראיות.

טענות הצדדים

5. טענות התובע הן, בתמצית, כלהלן:
   • אירע שינוי נסיבות מהותי בארבעה מישורים: הרעה במצבו הכלכלי של התובע, הטבה במצבה הכלכלי של הנתבעת, שינוי הדין, וגידול בזמני השהות של הבת הקטינה אצל התובע (השלמת טיעונים מיום 9.4.2018).
   • אשר למצבו הכלכלי, טוען הנתבע, כי החברה הולכת מדכי אל דכי. לחברה חובות לבנק בסך של 202,400 ₪, יתרת חובה בעו"ש והפסד מצטבר של 374,115 ₪. כמו כן לנתבע חוב לחברה של כ- 82,000 ₪. מצבה של החברה אינו מצדיק משיכת משכורות כפי שמושכים התובע ושותפו, ומשיכתן מגדילה את חובות החברה כל העת.
   • אשר למצבה הכלכלי של הנתבעת, נטען, כי מזה 8 שנים הנתבעת חיה עם ידוע בציבור (להלן: בן הזוג), שהינו "מולטי מיליונר" (לשון התובע). בן הזוג מתגורר בדירה, עובדה המחייבת הפחתת חיוב המדור. בנוסף, הנתבעת לא צריכה לעבוד שעה שבן הזוג מממן את צרכיה, לרבות: החזרי המשכנתא בגין הדירה (סך של 8,000 ₪ לחודש), עשרות נסיעות לחו"ל, מימון רכישת זכויות התובע בדירה (בסך של 750,000 ₪), מימון רכישת רכבים, ומימון רמת חיים גבוהה מאוד (כזו המאפיינת את "האלפיון העליון" כלשון התובע).
   • אשר לשינוי הדין, תומך התובע יתדותיו בבע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית (2017) (להלן: הלכת 919/15). התובע טוען, כי הסכם המזונות הראשון והשני נכרתו כאשר הדין היה שונה באופן מהותי, ולכן מוצדק להתאים את חיוב המזונות למצב המשפטי דהיום.
   • אשר לשהות הבת הקטינה אצל התובע, נטען כי הצדדים מתגוררים בסמיכות רבה, והבת שוהה אצל התובע יותר מאשר 40% מהזמן. התובע מוסיף וטוען, כי בשנים האחרונות הנתבעת שהתה בחו"ל ללא הבת הקטינה 39 פעמים. מדובר ב- 234 ימים נוספים בהם שהתה הבת הקטינה אצל התובע. בפועל מדובר (כך התובע), לכל הפחות, במשמורת פיזית משותפת.
6. טענות הנתבעת הינן, בתמצית, כלהלן:
   • השוואת הנטען בתביעה הראשונה לנטען היום מעלה, כי לא אירע שינוי נסיבות כלשהו, וככל שאירע הרי הוא בדמות שיפור במצבו הכלכלי של התובע.
   • השינוי הנטען במצבה הכלכלי של הנתבעת או בזמני השהות של הבת הקטינה מוכחש, ולא הוכח.