שינוי מקום מגורי האם המשמורנית עם הילדים בניגוד לרצון האב

א)  בפני בית הדין מונח ערעורה של האישה-האם על החלטתו של בית הדין האזורי האוסר עליה לעזוב עם ילדיה את מקום מגוריה הנוכחי ב*** ולעבור להתגורר עם הילדים בירושלים.

הצדדים נישאו לפני 22 שנה ולהם שמונה ילדים, שניים מהם בגירים. הילדים הקטינים הם: [א'] ילידת 2.11.01; [ב' וג'] ילידי 7.7.03; [ד'] יליד 14.11.05; [ה'] יליד 20.12.11; ו[ו'] יליד 25.8.13.

לפני למעלה משנה ביום 16.6.2016 הוגשה תביעות האישה לגירושין, משמורת הילדים, מזונות וחלוקת רכוש. בכתב תביעתה מגוללת האישה את פרשת חייהם המשותפים, כשעיקר תלונתה היא לקות תקשורתית של הבעל. לדבריה הבעל אובחן על הרצף האוטיסטי, ולדבריה היא נושאת בעול הבית וגידול הילדים, ללא שותפות הבעל בנשיאה בעול. לדברי האישה הצדדים עברו 22 הליכי ייעוץ ממועד חתונתם והילך. עובדה זו שעברו הליכי ייעוץ רבים, לא הוכחשה ע"י הבעל, אף שיש בין הצדדים מחלוקת על מספר הליכי הייעוץ שעברו. לדברי האישה היא מואסת כיום בבעל ולא תחזור אליו בשום אופן.

כחודשיים אחרי הגשת התביעה ועוד לפני הדיון הראשון בבית הדין, עזב הבעל את הבית, כנראה כדי להשקיט המתח בין הצדדים. מאז הצדדים גרים בנפרד. בדיון הראשון שנערך בבית הדין האזורי הסכימה האישה להליכה לגורם ניטרלי לצורך ייעוץ, והסכימה לקבל המלצתו. הבעל סירב להצעה זו ורוצה להמשיך את הטיפול אצל מטפל האומר לו שיש סיכוי לשלום בית, האישה התנגדה להמשך הליך זה. מפני שתהליך זה נמשך זמן רב ללא תכלית וללא התקדמות ופניה לגירושין בלבד. לדבריה ההליכה למטפל נעשתה לצורך מזעור הפגיעה בילדים ולא לצורך שלום בית.

האישה ביקשה מועד נוסף לדיון בתביעת הגירושין, מועדים נקבעו ונדחו בשל בקשות הבעל ונסיעתו לחו"ל לצורך איסוף כספים לחתונת בנם. לבסוף נערך דיון נוסף ביום 15.3.2017 בדיון חזרו הצדדים על טענותיהם האישה אמרה אני כבר 22 שנים עוברת את הנושא של מחשבה ויעוץ נישואין. מבחינתי היום אין אופציה אחרת אלא רק גט. אף פעם לא היה לי משיכה רגשית אליו. חיי אישות אין בינינו כבר שנה. הבעל אישר דבריה, אך אמר צריך לבדוק את הדבר לשני הכיוונים. פניתי לאנשי מקצוע שבדקו את התיק ואמרו שיש מה לעשות.

בית הדין האזורי הבהיר בדיון זה:

"עם כל הכבוד ליועצים מסביב, לבית הדין יש את ניסיון החיים הרב ביותר מכל גורם אחר בענייני גירושין. חוות דעת היא רק חוות דעת אבל אי אפשר לאכוף אותה. האישה מצהירה עכשיו בפנינו חד משמעית שהיא לא תקבל שום המלצה אחרת מלבד גירושין. בדיון הקודם אמרנו דברים שלא נכתבו בפרוטוקול ובין היתר הבאנו את דברי הרשב"ש שיסד בהלכה את הטענה של מאיס עלי באמתלא מבוררת במקרה שאין בו משום "שמא עיניה נתנה באחר".

זה המקרה הקלאסי. האישה טענה שמההתחלה הדברים לא הלכו והכל היה בלחץ של המשפחה. זה לא אומר שהבעל אשם, אך זו מציאות של עינוי שאין כדוגמתו. יאמר לשבחה שהיא סבלה את המצב כ-22 שנה למען הילדים. בכל המקרה זה מצב "שרוף", ויש כאן עינוי לשני הצדדים, והמצב הזה גורר גם נזק לילדים. מרירות של אישה עגונה משליך על הילדים שמזדהים עם הצער של האימא."

מתוך דברי בית הדין עולה שדעת בית הדין היא שאין תוחלת לחיי נישואין אלו. עם זאת בית הדין קבע שלא הוצגו בפניו חוות דעת מקצועיות, המורות על מצב הצדדים ועל הסיכויים לשלום בית, בדיון זה ביקש אחי הבעל לתת להם זמן על מנת לאפשר לצדדים להגיע להסכמות. בהחלטה שניתנה בעקבות דיון זה קבע בית הדין:

"לאחר שמיעת הצדדים וב"כ, מחליט בית הדין כדלהלן:

• א. משמורת הילדים אצל האם.
• ב. הסדרי הראיה יהיו בימים שני ורביעי בין השעות 16:00-18:30 בדירת הצדדים. האם תשהה מחוץ לדירה בשעות אלו.
• ג. מחייבים את האב מר [...] לשלם עבור מזונות ששת הילדים הקטינים סך 5,000 ₪ צמוד לתוס"י. סך זה כולל את כל הוצאות הבית כפי שהוסכם בין הצדדים וטרם עזיבת הבעל את הדירה.
• ד. מפנים את הצדדים לאבחון הבעל אצל ד"ר רימונה דורסט (רח' אברהם פררה 9/71 הולילנד פארק, ירושלים. טל – 02-6799725), עלות הטיפול בשלב זה מוטל על הבעל, אך במידה ויתברר שאין לבעל את המגבלה שהאישה הציגה בבית הדין, בית הדין ישקול לחייב את האישה להחזיר לבעל את עלות הטיפול. יש לשלוח לד"ר דורסט את פרוטוקול הדיון מתאריך 15/3/17.
• ה. האישה רשאית לקחת את הבן [ג'] לאיבחון אצל מר גוטווירט, האב נתן את הסכמתו לכך.
• ו. ב"כ האישה תגיש פסיקתא לבית הדין בנושא בקשתה לפנות לד"ר טל וישנה, כדי שתמציא לבית הדין את המסמכים הרפואיים בעניין הבעל, ובית הדין ייעתר למבוקש, הבעל נתן את הסכמתו לכך."

ב) לאחר זמן שינה בית הדין סעיף ד' בהחלטה והפנה הצדדים לקבלת חוות דעת של פרופ' בונה, הבעל ערך האבחון אך האישה מסרבת לעבור האבחון. לתיק בית הדין צורפו חוות דעת מקצועיות של גורמים שטיפלו בצדדים. במקביל האישה מסרבת לגשת לאבחונים נוספים מאחר והיא נחושה בהחלטתה להתגרש, ולדבריה האבחונים שיינתנו לא יעלו ולא יורידו. לדבריה, הבקשות לעריכת האבחונים הוגשו מצידו של הבעל על מנת להאריך את התהליך ולהתישה.