שינוי מהותי בתנאי עבודתה של מטפלת

התובעת )להלן גם: "המטפלת"( עבדה אצל הנתבעת, כמטפלת בשני ילדיה הקטנים של הנתבעת.

התובעת עבדה בביתה של הנתבעת )להלן גם: "המעבידה"( במשך 53 חודשים ועד שפוטרה ביום
30.9.99.

התובעת השתכרה 1,700 ש"ח בכל חודש, ולא קיבלה "פיצויי פיטורים" ויתרת "הודעה מוקדמת"
)של שבועיים(, משום שפוטרה, לדברי הנתבעת, בשל הפרת משמעת חמורה )עמ' 1, שורה 10
לפרוטוקול(.

יחסי העבודה שבין הצדדים התנהלו במשך שנים על מי מנוחות. התובעת היתה אז פרודה
מבעלה, לימים גם התגרשה ממנו, וגידלה את ילדיה בכוחות עצמה ובעזרת המטפלת. חלפו אי
אלו שנים, והתובעת פגשה באיש, שלימים הפך לבעלה )להלן: "בן הזוג"(. זה העתיק את
מקום מגוריו ועבר להתגורר עם התובעת וילדיה. או אז, התערערו יחסי העבודה שבין
התובעת לנתבעת. בן הזוג עבד במשמרות במרבית ימי השבוע ולפיכך נכח בבית בשעות הבוקר
החופפות לשעות עבודת המטפלת.

המטפלת חשה שבהדרגה היא נדחקת לפינת הבית, במובן של צימצום סמכותיהם כלפי הילדים.
היא גם חשה שלא בנוח בחברת בן-הזוג, אשר נהג בבית שבו התגורר כמי שנוהג בביתו שלו -
קרי לבש לגופו לבוש מינימלי כלשון התובעת )עמ' 1, שורה 15( - דרש מהמטפלת ומהילדים
שלא להפריע את מנוחתו במשחקם הרעשני, וכיוצ"ב.

בן הזוג שהעיד בביה"ד, לא הכחיש את המצב העובדתי המתואר לעיל בעדותו לאמור:

"זה נכון שהיו בקרים שהייתי בבית, לא הייתי מסתגר. הייתי מסתובב בבית. אבל היא אף