שימחי ואח' נ' יצחקי - פסקדין

החלטה

לפני בקשה לעיכוב ביצועו של פסק דין אשר ניתן על ידי ואשר עניינו פסיקתו של פיצוי בגין הפרת הוראות חוק איסור לשון הרע.

המשיבים (התובעים) התנגדו לעיכוב הביצוע.

בבואו של בית המשפט לבחון שאלת עיכוב ביצועו של פסק דין, הוא נדרש בראש ובראשונה לבחון את שאלת סיכויי הערעור.

נהיר כי ההכרעה בערעור היא לעולם לשיקול דעתו של בית המשפט המחוזי.

עם זאת, לצורך הבקשה לעיכוב ביצועו של פסק הדין, וכתנאי לה, עלי לבחון את הסיכויים הלכאוריים לכך שהודעת הערעור תתקבל.

בזהירות המתבקשת נוכח האמור לעיל, אני מוצאת כי איני סבורה שסיכויי הערעור הינם גבוהים. דומה כי עיקר טענותיו של המערער עוסקות במהימנותם של העדים, ובהכרעות עובדתיות.

לא בנקל תמצא לנכון ערכאת הערעור להתערב באלו.

הסוגיה הנוספת שהועלתה על ידי המערער במסגרת הודעת הערעור, עניינה שיעור הפיצוי שנפסק.

בעניין זה, עסקינן באומדנה אשר נקבעת לאחר מתן הדעת לאותם פרמטרים, אשר נקבעו בפסיקתו של בית המשפט העליון, תוך ייחוס "משקל סגולי" אחר לכל אחד מהם, על בסיס העובדות הפרטניות הנוגעות לתיק דנא.

התערבות בשיעורו של הסכום שנפסק, היא כאמור לעולם לשיקול דעתה של ערכאת הערעור. עם זאת, דומה כי התערבות כאמור תיעשה רק במקרים חריגים, של חוסר סבירות מהותי. בזהירות המתבקשת אציין, כי איני סבורה כי זהו המקרה.

באשר למאזן הנוחות, הרי שלמעט טענות בדבר מצבו הכלכלי הבלתי פשוט של המבקש, לא נטען דבר. לא הוכח כי המשיבים (התובעים), יתקשו להשיב את הכספים לידי המערער, מקום בו יתקבל ערעורו, או כי עסקינן בגבייה בלתי הפיכה.

אני ערה לטענות המבקש בדבר הקושי הכלכלי, ואולם לכאורה הללו יכולות להתברר ולבוא לידי פתרון (כפי שנטען על ידי המשיבים בתגובתם לבקשה) במסגרת חקירת יכולת בפני ראש ההוצאה לפועל, או במסגרת הליכי הגבייה הרגילים, ואינה בהכרח טעם לעיכוב ביצועו של פסק הדין.

יש ליתן את הדעת כי ככל שתתקבל טענתו של המבקש לעיכוב מימוש פסק דין כספי, עקב קושי כלכלי, יהיה מקום לעכב חלק בלתי מבוטל מפסקי הדין.

הלכתו של בית המשפט העליון בסוגיה זו שונה, והיא מכוונת למסקנה כי רק לעיתים רחוקות יורה בית המשפט על עיכוב ביצועו של פסק דין כספי.

בין שאלת סיכויי הערעור ושאלת מאזן הנוחות, קיים מערך של כלים שלובים. ככל שהאחד משמעותי יותר, כך יקטן הצורך של המערער להוכיח גם נטייתו של האחר.

לאחר שנתתי דעתי לכל אלו, ואך בשל השאלה כי שיעור הפיצוי מהווה שאלה של שיקול דעת שיפוטי, אני מוצאת כי יש מקום להורות על עיכוב ביצועו של פסק הדין, וזאת כנגד הפקדת חלק מן הסכום הפסוק – דהיינו סך של 25,000 ש"ח. בדרך זו , יימצא לכאורה האיזון הזמני בין האינטרסים הנוגדים של הצדדים.

יופקד הסכום בתוך 14 יום מהיום, יעוכבו הליכי מימושו של פסק הדין עד ובכפוף להכרעתו של בית המשפט המחוזי. לא יופקד הסכום האמור במועד, יבוטל הצו הארעי והתובעים יהיו רשאים לפעול למימושו של פסק הדין.

המזכירות תשלח העתק החלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום, ז' טבת תשע"ב, 02 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.