שייט שמחה נ' סאמרלי ואח' - פסקדין

החלטה

ב"כ הנתבע 1 הגישה בקשה לצוות על התובע להפקיד ערובה לתשלום הוצאות הנתבע 1, בהתאם לתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984.

ב"כ הנתבע 3 הגיש גם הוא בקשה לצוות על התובע להפקיד ערובה.

ב"כ התובע הגיש תגובתו לבקשות אלו.

לאחר שעיינתי בבקשות, ובתגובה, אני קובעת כי דין הבקשה להתקבל.

יצוין, כי בהחלטת בית המשפט, מיום 26/02/09, חייבה כב' השופטת רביב את התובע להפקיד בקופת בית המשפט להבטחת הוצאות הנתבע 2, ערובה בסך 10,000 ₪ (במזומן או בערבות בנקאית), וזאת עד ליום 20/04/09.

בשני דיוני ההוכחות שנשמעו בפני בית המשפט, נשמעה עדותם של התובע, ושל הנתבעים 2 ו – 3.

התובע העיד כי הוא מתגורר דרך קבע בתאילנד, והעיד כי מרכז חייו בתאילנד. עוד העיד התובע כי איננו עובד במהלך השנתיים האחרונות. (ראה עמ' 5, שורות 13-14, ועמ' 21, שורה 4, לפרוטוקול מיום 07/07/10).

במצב דברים זה, אין ספק כי במצבו של התובע, אשר מתגורר בחו"ל, דרך קבע, ואיננו עובד תקופה ניכרת, יש להחיל את תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, על מנת להבטיח תשלום הוצאותיהם של הנתבעים.

במיוחד הדברים אמורים, כאשר בית המשפט נוכח לדעת שסיכוייה של התובענה אינם גדולים.

החלטת כב' השופטת רביב, מלמדת כי בית המשפט ראה צורך לחייב את התובע בהפקדת ערובה, בטרם שמיעת ההוכחות, כבר מקריאת כתבי הטענות ותצהירי הצדדים.

כיום, לאחר שנשמעה עדותם של התובע והנתבעים 2 ו – 3, הצורך בהפקדת ערובה על ידי התובע, להבטחת הוצאות הנתבעים, רק מתחזק.

אכן, זכות הגישה של התובע לערכאות משפטיות, הינה זכות יסוד, אולם, אין מדובר בזכות מוחלטת, והיא בכל מקרה נבחנת על פי נסיבות המקרה המיוחדות.

בנסיבות המקרה דנן, לאור מצבו הכלכלי של התובע, העדר מגוריו בארץ, ולאחר שמיעת העדויות שנשמעו עד כה, עולה כי ראוי ונכון לקבוע הפקדת ערובה על ידי התובע, בהתאם לתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי.

בנסיבות אלה, התובע יפקיד בקופת בית המשפט, להבטחת הוצאות הנתבעים 1 ו – 3 (לכל אחד מהם), ערובה בסך של 20,000 ₪ (במזומן או בערבות בנקאית).

הערבות תופקד על ידי התובע - עד יום 30/10/10.

המשך הדיון מותנה בהפקדת הערבויות.

המזכירות תשלח עותק החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, ז' תשרי תשע"א, 15 ספטמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: