שיח' אחמד נ' המוסד לביטוח לאומי -חיפה - פסקדין

פסק דין

1.בפנינו תביעתו של מר אחמד עאדל (להלן: "התובע") כנגד המוסד לביטוח לאומי (להלן:"הנתבע") להכיר בו כמי שחלה בתסמונת התעלה הקרפלית (CTS), כמחלת מקצוע כמשמעה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשמ"ה – 1995 (להלן – החוק) .

2.הנתבע דחה את התביעה בטענה שאין קשר סיבתי בין המחלה לבין תנאי עבודתו, וזאת כעולה ממכתב הדחיה מיום 22.9.07.

3.במסגרת דיון אשר נערך ביום 15.10.12, הודיע הנתבע על הסכמתו למינוי יועץ רפואי, על מנת שיתן את חוות דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין המחלה ממנה הוא סובל, על בסיס עובדות מוסכמות .

4.א.ביום 3.12.12 מינה ביה"ד את ד"ר דוד אנג'ל לשמש כמומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין.

ב.בחוות דעתו מיום 28.11.12 קבע המומחה כי "התובע סבל מתסמונת תעלה קרפאלית קלה בשתי כפות הידיים. כמו כן הוא סבל מכאבי צוואר על רקע היצרות ושינויים ניווניים בגובה C6 - 7 .

עבודתו ובעיקר העבודה עם מכשיר קונגו תורמת להתפתחות מחלת תסמונת התעלה הקרפאלית.

אין קשר סיבתי בין עבודתו למחלת הצוואר.

... בעבודתו נגרמים נזקים זעירים, ומוגדרים ובלתי הפיכים שתורמים בהדרגה להתפתחות תסמונת תעלה קרפאלית.

מצב הצוואר יכול להשפיע גם כן על תפקוד העצבים המדיאנים (שנפגעים גם בתסמונת תעלה קרפאלית)

עם זאת , השפעת עבודתו על התפתחות תסמונת תעלה קרפאלית אינה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים (הצוואר) ".

ג.בתשובותיו של ד"ר דוד אנג'ל לשאלות הבהרה ואשר ניתנו ביום 8.2.13 קבע המומחה כי, "ניתן להסתמך על בדיקת EMG אחת כדי לענות על השאלה. הבדיקה בוצעה במכון נוירו-פסיכולוגי טוב והראתה תסמונת תעלה קרפאלית קלה (באותה תקופה) . ברור שכל בדיקה משקפת את המצב בזמן שהיא בוצעה. בדיקה בהווה תענה על השאלה מה מצבו בהווה,והיא יכולה להיות יותר חמורה או לעיתים יותר קלה מהמצב לפני 5 שנים.

...

נושא תסמונת תעלה קרפאלית נמצא בתחום ההתמחות האורטופדית . אין שום בעיה שאבחנה זו תבוצע ע"י מומחה לאורטופדיה או מומחה לנוירולוגיה שנעזרים בבדיקת EMG.

לא ראיתי בתיקו הרפואי עדות לגורמי סיכון מיוחדים ללקות בתסמונת תעלה קרפאלית (כולל מחלת סכרת). ציינתי כי מחלת הצוואר יכולות להשפיע על התפקוד העצבי ביד . (מחלה זו אינה קשורה בקשר סיבתי לעבודתו). "

5.לאחר קבלת חוות הדעת המשלימה, ונוכח עמדת הצדדים, הורה בית הדין על הגשת סיכומים בכתב .

6.  התובע טען בסיכומיו, כי יש לאמץ את קביעתו המנומקת של המומחה הרפואי בחוות דעתו,כי קיים קשר סיבתי בין המחלה ממנה הוא סובל בכפות הידיים, לבין עבודתו.

7.הנתבע טען בסיכומיו, כי יש לדחות את התביעה הן ביחס לפגיעה בצוואר והן בכפות הידיים. לטענתו, לא ניתן להסתמך על ממצא בדיקה יחידה וחסרת ממצאים משמעותיים אשר בוצעה לפני כ-5 שנים,וכי המומחה הגיע למסקנותיו מבלי שהיו מונחות בפניו תוצאות בדיקות קליניות של מומחה אורטופד/כירורג של כף היד, אשר היו יכולים לתמוך או לשלול את ממצאי בדיקת ה-EMG שאינם נראים מספקים ומובהרים.

עוד טען הנתבע כי המומחה התעלם מגורמי סיכון משמעותיים אצל התובע, למעט נושא הצוואר. לפיכך טוען הנתבע אין לקבוע קיומו של קשר סיבתי ודין התביעה להידחות.