שיבלי נ' מדינת ישראל – רשות מקרקעי ישראל - פסקדין

השופטת ד' ברק-ארז:

1.  בעל זכויות במקרקעין חתם על הסכם עם מינהל מקרקעי ישראל, כיום רשות מקרקעי ישראל (להלן: המינהל או הרשות, לפי העניין), שהתייחס לפיצוי בכסף ובקרקע חלופית כאחד. בהמשך, טענה הרשות כי הסעיף הכולל התחייבות לפיצוי גם בקרקע חלופית הוסף להסכם בטעות, לאחר שלא הושמט בעת הכנתו של הנוסח הסופי של ההסכם לחתימה. האם הרשות חייבת בפיצוי, בנסיבות העניין, גם בקרקע חלופית, אם לאו? זו, בתמצית, השאלה שעלתה בערעור שבפנינו.

התשתית העובדתית וההליכים עד כה

2. המערער ירש יחד עם שני אחיו קרקע שהייתה בבעלות אביהם המנוח מוחמד מופלח שיבלי ז"ל (להלן: היורשים, ו-המנוח, בהתאמה). המנוח היה הבעלים של מקרקעין הידועים כחלקים בחלקות 34, 61 ו-108 בגוש 17213 וכן בחלקות 4, 15, 31, 49, ו-54 בגוש 17215 באדמות הכפר שיבלי (להלן: המקרקעין ו-הכפר, בהתאמה). המקרקעין הופקעו לפני שנים רבות על-פי חוק רכישת מקרקעים (אישור פעולות ופיצויים), התשי"ג-1953 (להלן: חוק רכישת מקרקעים).

3. ביום 27.10.2004 חתם המערער על הסכם שנועד להקנות לו פיצוי בגין ההפקעה של חלקו במקרקעין (להלן: הסכם הפיצויים או ההסכם). ההסכם, שנוסח על-ידי המינהל, הוצג לחתימתו של המערער על-ידי גב' פטריסיה פרץ, הממונה המחוזית לחליפין, רכישות, והפקעות (להלן: הממונה המחוזית או פרץ), אשר אישרה את חתימתו על ההסכם.

4.  ההוראה הרלוונטית בהסכם, שעל פרשנותה ומשמעותה נחלקו הצדדים, מצויה בסעיף 5 לו, שבו נכתב כך:

"הפיצוי המוסכם בין הצדדים בגין הנכס הנרכש יהיה כדלהלן:

פיצוי בכסף: קרן בסך של 0.67₪, שישולם ע"י צד א' לצד ב' תוך 45 יום מיום חתימת הסכם זה. סכום הפיצויים נושא ריבית והצמדה כחוק ונאמד ע"ס 29,168₪ לתאריך 17.10.04.

(ב) פיצוי בקרקע: כמפורט ברשימה נספח ב' להסכם זה, (להלן – "מקרקעי הפיצוי")".

           על כך יש להוסיף, כי חרף האמור, להסכם הפיצויים לא צורף "נספח ב'". כן יוער כי חרף אזכורו של סעיף קטן (ב) בסעיף 5, לא קדם לו סעיף קטן (א).