שיאון נ' בזק בינלאומי

פסק דין

1.התובע טוען כי הנתבעת שהיא חברה שמספקת שירותי טלפון ושיחות בינלאומיות, חייבה אותו שלא כדין בסכומי כסף שונים. התובע טוען בכתב התביעה כי לפני כ-4 שנים פנה לנתבעת וביקש לקשר אותו לארה"ב. לתובע לא היה ניסיון קודם בעניין זה, כאשר תמיד קיבל שיחות מארה"ב. התובע קיבל חשבון מהנתבעת על סכום של 11.95 ₪ ושילם אותו מיד. כעבור תקופה קצרה, שלח פקס לארה"ב ושוב קיבל חשבון על סכום זהה, ולאחר מכן שוב קיבל חשבון זהה מאחר וקיים שיחה לארה"ב, למרות שהיה בלבו ספק אם התקיימה שיחה שכזו הוא שילם את הסכום. התובע טוען כי מאז קיבל חשבונות נוספים בסכומים זהים למרות שלא ביצע שיחות לארה"ב. התובע לא שילם את החשבונות. הוא פנה לנתבעת ונענה כי מדובר בחיוב עבור מנוי. הוא המשיך לקבל חשבונות בסכומים זהים, כאשר החשבונות הלכו ותפחו. כמו כן, קיבל מכתב דרישה ממשרד עורכי דין בסכום של 237.27 ₪ בגין חובות לנתבעת. התובע טוען כי הוא זכאי לפיצוי עבור הטרדה והסבל שנגרמו לו על ידי הנתבעת, וזאת בסכום של 5,000 ₪.

2.בכתב ההגנה טוענת הנתבעת כי ביום 21.9.05, נערכה התקשרות בין התובע לנתבעת לפיה רכש מנוי חודשי לשיחות לחו"ל, כאשר מדובר בסכום קבוע של 5.90 ₪ לחודש. החשבונות נשלחים אחת לחודשיים. בתמורה לסכום האמור קיימת הוזלה בעלות השיחות לחו"ל. התובע מסר מס' כרטיס אשראי. הוא שילם בתחילה באמצעות הכרטיס, ולאחר מכן ביטל את הכרטיס והחל לשלם את החשבונות בבנק הדואר, כאשר בספטמבר 2007 הפסיק לשלם. הנתבעת טוענת כי ביום 16.1.08 הייתה פניה מפלונית אל הנתבעת בבקשה להסדיר את החוב ולבטל את חבילת החיוג, אולם אותה פלונית התבקשה לפעול לכך שהתובע בעצמו יפנה לבטל את חבילת החיוב.

3.טענות הנתבעת מגובות במסמכים שצורפו לכתב ההגנה.

4.התובע מסר בעת הדיון תגובה בכתב לכתב ההגנה. הוא טוען כי לא התקשר מעולם בהסכם עם הנתבעת. הוא טוען כי השיחות הבודדות שביצע לארה"ב שולמו על ידו בשיק או במזומן בבנק הדואר. לדבריו, מעולם לא היה לו כרטיס אשראי. התובע מכחיש כי הייתה פניה ביום 21.9.05 כנטען על ידי הנתבעת. לדבריו, החשבון האחרון שקיבל הוא מיום 10.9.08, ולאחר מכן לא הגיע חשבון כלשהו.

5.לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, ההיגיון נוטה לצד גרסת הנתבעת, שהרי לא הגיוני הוא שהנתבעת תחליט על דעת עצמה לערוך מנוי לשיחות חו"ל לתובע, מבלי שהיה דין ודברים או התקשרות כלשהי בין התובע והנתבעת. לראיה, התובע שילם חשבונות משך כשנתיים, כאשר חשבונות אלה מתייחסים לתשלומים חודשיים, כאשר הוא עצמו טוען שקיים שיחות טלפון ספורות עם ארה"ב. המשמעות היא כי בעת שהתובע שילם חשבונות אלה, היה מודע לכך כי מדובר בחיובים חודשיים.

6.בנסיבות אלה, וודאי שאין לקבל את התביעה.

7.יחד עם זאת, יש לראות את התאריך מיום 16.1.08 כתאריך ביטול החבילה, ואני קובע כי מעבר לכך אין התובע חייב סכום כלשהו לנתבעת.

8.לפיכך, אין מקום לדרישות הנתבעת לתשלומים עבור חבילה מעבר למועד זה, ועל הנתבעת לבטל דרישה זו.

9.מעבר לאמור לעיל, התביעה נדחית.

10.לאור דבריי, אין צו להוצאות.

11.המזכירות תשלח העתק מפסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ב אייר תש"ע, 26 אפריל 2010, בהעדר הצדדים.