שי נ' המכללה לניהול רשתות ואבטחת מידע- פרקטיקיו

פסק דין

1.התובע הגיש תביעה על סך 8,000 ₪ כנגד הנתבעת בגין תשלום ששילם לנתבעת עבור קורס מנהלי רשתות.

2.מכתב התביעה עולה כי התובע פנה לנתבעת, קיבל הסבר כללי בעל פה על הלימודים וביום 3.5.10 צפה בשיעור לדוגמא שהיה השיעור השני בקורס אליו היה עתיד להצטרף. התובע הגיע לשיעור נוסף ביום 10.5.10 ובסיומו (כפי שעולה מעדות התובע – עמ' 5 ש' 30 – 31 לפרוטוקול), נחתם חוזה ההתקשרות בין הצדדים והתובע שילם סך של 8,000 ₪ לנתבעת, באמצעות כרטיס אשראי.

התובע טוען כי לא קיבל את תקנון המכללה על אף האמור בחוזה בין הצדדים.

התובע הגיע לשיעור נוסף ביום 17.5.10.

לטענת התובע השיעורים התנהלו בצורה מבולבלת והתרחשו תקלות מחשוב במהלך השיעור אשר קטעו את רצף הלמידה. כמו כן טוען התובע כי בקורס השתתפו 3 – 5 משתתפים בכל שיעור כאשר הובטח כי ישתתפו 10 משתתפים לפחות.

על כן, הודיע התובע למר עידו שאדדי, המורה בכיתה, כי אינו מעוניין להמשיך ללמוד. ביום 20.5.10 פנה התובע לסניף המכללה בראשון לציון ולמחרת ביום 21.5.10 פנה שוב לעידו ולאחר מכן, על פי הצעתו, פנה למר יונתן רבזין, מנכ"ל המכללה, הודיע לו על אי שביעות רצונו מהלימודים ועל רצונו לסיים את לימודיו במכללה ולקבל את כספו בחזרה.

ביום 24.5.10 פנה התובע באמצעות בא כוחו לנתבעת וכן לחברת כרטיסי האשראי והודיע על ביטול החוזה.

התובע טוען כי הנתבעת הפרה את החוזה בכך שלא קיימה את המובטח ולכן זכאי הוא לבטלו. כן נטען כי מדובר בעסקה לתקופה קצובה שניתן לבטלה כאמור בסעיף 13ד' לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א – 1981.

בדיון מיום 6.5.12, טען ב"כ התובע טענה נוספת ולפיה הנתבעת אינה מכללה מאושרת על ידי משרד החינוך ומשרד התמ"ת.

3.הנתבעת טוענת כי התובע השתתף בשלושה שיעורי ניסיון בתאריכים 3.5.10, 6.5.10 ו – 10.5.10, כאשר בסוף השיעור האחרון פנה התובע אל המרצה בקורס, מר עידו שאדדי, וביקש להירשם לקורס. בפגישה שנערכה ביניהם בו ביום נמסר לתובע עותק מתקנון המכללה ומסילבוס הקורס וכמשנה זהירות, נוכח רצונו של התובע להצטרף לקורס פעיל אשר כבר החל, הוקרא לו תקנון המכללה ובפרט נהלי הביטול והוסבר לו כי לא יהיה זכאי להשבת מחיר הקורס אם ירצה לבטל את השתתפותו בקורס והתובע אישר זאת וחתם על הסכם ההתקשרות.

לטענת הנתבעת, הפסקת התובע את לימודיו הינה מסיבות אישיות של התובע – קיומה של בעיה כספית. כן נטען כי התובע לא הלין בפנייתו הראשונה לביטול השתתפותו בקורס על שיטת ההוראה ולא העלה את יתר הטענות בעניין זה.

הנתבעת טוענת כי התקלות הנטענות ומספר התלמידים בכיתה, היו ידועים לתובע מראש במסגרת השיעורים בהם השתתף טרם הרשמתו ובכל זאת בחר להירשם ללימודים.

4.ביום 6.5.12 התקיים בפני דיון כאשר מטעם התובע העיד הוא עצמו ומטעם הנתבעת העידו מנהל המכללה מר יונתן רבזין ומר עידו שאדדי.

5.לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ושמעתי את העדים, אני סבורה כי דין התובענה להידחות.

6.התובע אישר בעדותו כי נרשם לקורס לאחר שני שיעורים בהם נכח, כאשר ההרשמה היתה בתום השיעור השני (עמ' 8 שורות 15 – 16 לפרוטוקול).

כפי שעולה מכתב התביעה ומתצהיר עדותו הראשית של התובע (צורף לבקשה דחופה למתן צו מניעה זמני) העילה לביטול ההתקשרות, לטענת התובע, היתה כי: "הלימודים התנהלו בצורה לא מסודרת ולא מאורגנת לרבות רצף לימודי לא ברור, קפיצה מנושא לנושא, מעט מאוד משתתפים בכל שיעור בניגוד למה שנאמר לי, תקלות מחשוב רבות, delay בין דברי המורה בכיתה למוצג במחשב – כל אלו פגעו ביכולת ללמוד, לעקוב אחר הנעשה בשיעור, באופן שהפכו את הלמידה ללא יעילה" (סעיף 5 לתצהיר).

בעדותו העיד התובע כדלקמן:

"ש.בשני השיעורים הראשונים היית מרוצה ובשיעור השלישי זה כבר לא היה טוב?

ת.בשיעור השלישי זה לא היה טוב"