שטרקמן ואח' נ' גולדרט ואח' - פסקדין

נתבע שכנגד יוסף שטרקמן

פסק דין

תביעה ותביעה שכנגד לפיצוי כספי בגין נזקי רכוש שנגרמו לתובע (להלן- "יוסף" או "התובע") ולתובע שכנגד (להלן- "חנן" או "התובע שכנגד") בשל תאונת דרכים שהתרחשה ביום 9/3/09 בה היו מעורבים המונית בבעלות יוסף הנהוגה על ידו, ורכבו של חנן הנהוג על ידו והמבוטח בבטוח צד ג' אצל הנתבעת 2.

יוסף טען בתביעתו כי בעת שנסע ברחוב יל"ג בחיפה (שהינו כביש חד סטרי בעל שני מסלולים) בנתיב השמאלי, רכבו של חנן שנסע בנתיב הימני סטה בפתאומיות לעבר נתיב נסיעתו ופגע ברכבו.

הנתבעים והתובע שכנגד טענו בתביעתם כי חנן נסע בנתיב השמאלי ולא בנתיב הימני, וכי בעת שאותת כדי לפנות שמאלה לרחוב בילו בצומת לא מרומזר, רכבו של יוסף הגיע מאחור במהירות ופגע ברכבו של חנן.

הנתבעים והתובע שכנגד צירפו מזכר של השוטר שהגיע למקום לאחר התאונה (נ/1שם צויין כי: "הנזקים לרכבים למונית בחזית הרכב ובפרטית בכנף אחורי שמאלי ובכנף. לפי הפגיעות נראה לי כי נהג המונית אשם". (ההדגשה אינה במקור ע.א.).

גרסתו של התובע כי רכבו של חנן 'חתך' אותו בפתאומיות משום שבקש לפנות שמאלה לרחוב בילו נזכרת גם בהודעתו לחברת הביטוח שלו, שירביט וגם בהודעתו למשטרה.

גרסה זו נתמכה גם בהודעות על תאונת הדרכים שהוגשו למשטרת ישראל ע"י נוסעי המונית, דנצין אליה שישב בצד האחורי ימני של המונית ושל נוסעת נוספת, גב' בולטובסקי ויקטוריה מיכאל.

חנן בהודעתו למשטרה ציין כי בעת שכמעט והשלים את הפנייה לרחוב בילו רכב המונית פגע בו מאחור בפנס אחורי שמאלי מה שגרם למכוניתו להסתובב במקומה 180 מעלות.

עדויות הצדדים נשמעו ביום 5.1.2010.

התובע בעדותו בפניי חזר על הגרסה המפורטת בתביעתו בציינו כי נסע במהירות של "מקסימום 40-50 קמ"ש".

התובע זימן לעדותו גם את מר אליה דנצי שבהודעתו במשטרה תמך בגרסת התובע ואולם בעדותו בפניי ציין עד זה כי: "אני לא ממש ראיתי כי הייתי מאחור".

הנתבע בעדותו בפניי הודה כי קודם לנסיעתו בנתיב השמאלי היה בנתיב הימני אך לדבריו "לא יכול להיות שאני עקפתי אותו – השלמתי את העקיפה ואז הוא פגע בי".

לא למותר לציין כי דבריו של הנתבע כי אכן עבר מן הנתיב הימני לשמאלי נטענו לראשונה בפניי ואין להם זכר בהודעתו במשטרה.

לבקשת התובע שבקש לזמן עדים נוספים התומכים בגרסתו, קבעתי ישיבת הוכחות נוספת להיום בצייני כי הוצאות הישיבה הנוספת בסך של 500 ₪ ילקחו בחשבון בעת מתן פסק הדין.

בישיבה זו נשמעו 3 עדים נוספים מטעם התובע.

העידה בפניי גב' בולטובסקי ויקטוריה שמסרה כאמור הודעה במשטרה. עדותה של עדה זו היתה מבולבלת והיא השיבה תשובות סותרות לשאלה אם ראתה את רכב הנתבע חותך את רכב התובע. יחד עם זאת, העדה עמדה על דעתה כי ראתה את רכב הנתבע עובר לתאונה, בנתיב הימני.

נשמעה בפניי גם עדותו של בן זוגה של ויקטוריה, ודיסלאב נאומן. עדותו של עד זה היתה סדורה ובהירה יותר והוא אישר את גרסת התובע כי רכבו של חנן שנסע בנתיב הימני סטה בפתאומיות לנציב נסיעתו של התובע: "אני בטוח שרכב הנתבע היה בצד ימין ואני בטוח שהוא חתך אותנו".

העד השלישי והאחרון, שנקלע למקום התאונה במקרה, ציין כי אינו זוכר פרטים לגבי התאונה אך אישר כי את מסר את מספר הטלפון שלו לתובע משום ש- "חשבתי אז שהוא לא אשם כי הנתבע פנה בפתאומיות".

לאחר שבחנתי את כל חומר הראיות שבתיק אני מעדיפה את גרסת התובע לפיה אכן הנתבע סטה בפתאומיות מן המסלול השמאלי לנתיב ימני בכדי לפנות שמאלה לרחוב בילו בחיפה (כנראה בכדי שלא 'לפספס' את הפנייה). גרסה זו נתמכת בעדותו של הנתבע עצמו שרק בחקירתו בפניי אישר כי אכן עבר מן הנתיב הימני לשמאלי. כן נתמכת הגרסה הנ"ל בהודעות שנגבו מנוסעי המונית ע"י משטרת ישראל. אמנם איליה דנצי טען בפניי כי לא ממש ראה את אופן התרחשות התאונה כי ישב מאחור ועדותה של ויקטוריה בולטובסקי היתה מבולבלת (אם כי היא כן ראתה את רכבו של הנתבע 1 בצד ימין עובר לתאונה) אך יש להניח כי בעת מסירת ההודעות למשטרת ישראל זכרונם של עדים אלו היה רענן יותר מה גם שעדותו של בן זוגה של ויקטוריה כמו גם עדותו של סבן דוד תומכות בגרסתו של התובע באופן ברור ודי לי בכך.