שטרית נ' כונס נכסים רשמי באר שבע והדרום

החלטה

צו כינוס ניתן לחייב ביום 19.03.07, במסגרתו הושת על החייב צו תשלומים בסך של 600 ₪ לחודש.

ביום 19.12.07 הוכרז החייב כפושט רגל.

בשל אי עמידתו של החייב בתשלומים החודשיים ואי הגשת דוחות הוגשה בעבר על ידי הכונ"ר בקשה לביטול ההליכים בעניינו של החייב.

ביום 15.07.13 הוגשה לעיוני תגובת כונ"ר. מן התגובה לעיל עולה כי, החייב לא עומד בתשלומים החודשיים. סכום הפיגורים בקופת פשיטת הרגל עומד על סך 36,180 ₪ נכון ליום 30.06.13.

החייב לא מגיש דוחות כלכליים. דו"ח אחרון הוגש עבור חודש 12/09. יובהר, הדו"חות החודשיים אודות הכנסותיו והוצאותיו של החייב משמשים ככלי פיקוח בידי בית המשפט של חדלות פרעון על התנהלותו הכלכלית של החייב וזכאותו לחסות תחת הגנת הפקודה.

ביום 18.08.12 הוגשה לעיוני בקשה מטעם החייב, במסגרתה עותר האחרון, לפריסת חוב הפיגורים. בתאריך 02.11.12 החליט בית המשפט לפנים משורת הדין ליתן לחייב 30 יום להגיש אסמכתאות לתמיכת בקשתו ולהגשת דוחות חודשיים עבור 12 החודשים האחרונים וכן הצעה מפורטת לפריסת חוב הפיגורים אשר יתווסף כמדי חודש לתשלום החודשי.

ביום 02.03.13 החליט בית המשפט כי על החייב להגיש אישור הכונ"ר בתמיכה על הסרת מחדלים ולשלם 5,000 ₪ תוך 45 יום.

בבקשתו טען החייב כי אין לו אסמכתאות לדוחות העבר ומבקש להגיש דוחות החל מחודש 03/13 ולשלם התשלומים החודשיים החל מחודש 03/13.

חרף בקשתו בחר החייב שלא לחדש את התשלומים החודשיים ולא לחדש את הגש הדוחות.

בית המשפט, בהחלטתו מיום 29.07.13, העניק לחייב הזדמנות נוספת להסיר את מחדליו תוך שהזהיר את החייב כי היעדר הודעה על הסרת המחדלים עשוי להוביל לביטול ההליכים בעניינו.

הליכי פשיטת הרגל מקנים לחייב הזדמנות לשקם את חייו, במסגרתם נהנה החייב מפריסת חובותיו ומכך שנושיו מנועים מלהתדפק על דלתות ביתו השכם וערב ולנקוט נגדו בהליכי גבייה. יחד עם זאת שומה על החייב המבקש לחסות תחת הליכי פשיטת הרגל לעמוד בתנאי צו הכינוס. החייב בעניינו לא טרח לעשות כן. התנהגותו של החייב עולה לכדי זלזול בוטה ומופגן בהליך המשפטי, כמו גם בנושיו, עד כדי הכרח בהוצאתו מהליכי פשיטת הרגל.

אשר על כן, הריני להורות כדלקמן:

צו כינוס הנכסים ועיכוב ההליכים שניתנו ביום 19.03.07 להגנתו של החייב – בטלים.

בקשת החייב להכריז עליו כפושט רגל – נדחית.

צו עיכוב היציאה מן הארץ נגד החייב יבוטל בתוך 60 יום, על-מנת לאפשר לנושים לפעול להשגת צו כאמור בהליכים הפרטניים.

שכרו של כונס הנכסים הרשמי ישולם לפי תקנות 8(א) ו- 15(ה) לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), התשמ"א – 1981. כן זכאי הכונס הרשמי לשכר השגחה.

הכונס הרשמי יחלק את יתרת הכספים לנושים שתביעותיהם אושרו, בהתאם לסדרי הקדימה שבדין. ככל ולא נבדקו תביעות החוב, יועברו הכספים ללשכת ההוצאה לפועל.

כל סכום נוסף שיתקבל בחשבון פשיטת הרגל של החייב בשל הפרשי ריבית, ייזקף כשכר טרחת המנהל המיוחד.

כונס הנכסים הרשמי משוחרר מתפקידו ככונס לנכסי החייב.