שטרית אורלי נ' קרמניצר מיכל וכרמית

פסק דין

1.בפניי תביעה ותביעה שכנגד על סך 25,000 ₪ כל אחת מהן.

2.אין מחלוקת כי הצדדים ערכו הסכם למכירת דירה, וכי הקונה, התובעת, הפרה את ההסכם עקב נסיבות אישיות שמנעו ממנה להשלים את העסקה.

3.אין מחלוקת כי לפני ביטול ההסכם והפרתו על ידי התובעת, היא שילמה 40,000 ₪ לנתבעים.

4.בהסכם למכירת הדירה בסעיף 7.6 נקבע כי הפרה יסודית של ההסכם על ידי אחד הצדדים תזכה את הצד הנפגע בפיצוי מוסכם בסך 20,000 ₪.

5.התובעת טוענת כי משהסכימו הצדדים על פיצוי מוסכם בסך 20,000 ₪, על הנתבעים להשיב לה את היתרה בסך 20,000 ₪ נוספים בצירוף הפרשי ריבית והצמדה.

6.סעיף 15 (ב) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) תשל"א – 1970, קובע:

"הסכם על פיצויים מוסכמים אין בו כשלעצמו כדי לגרוע מזכותו של הנפגע לתבוע במקומם פיצויים על פי סעיפים 10 – 14 או לגרוע מכל תרופה אחרת של הפרת החוזה".

גם סעיף 10.3.1 לחוזה קובע ברוח דומה כי הפיצוי המוסכם איננו מחליף כל סעד אחר העומד לרשות הצד הנפגע על פי דין, לרבות הוצאות שנגרמו לו כתוצאה מההפרה.

7.בענייננו טוען הנתבע בכתב הגנתו כי נגרמו לו הוצאות ישירות בגין ההפרה, מכיוון שהיה צריך להפר הסכם מכירה של דירה חלופית ולכן שילם באותו הסכם פיצויים בגין ההפרה בסך 16,000 ₪, 4,000 ₪ עמלת תיווך בגין אותו הסכם, ו- 7,500 ₪ לעו"ד. מכאן שהפיצוי הישיר שנגרם לנתבעים בגין הפרת החוזה הוא 27,500 ₪.

8.כאמור בסעיף 15 (ב) שצוטט לעיל, הסכמה על פיצוי מוסכם איננה שוללת קבלת פיצוי בגין נזקים בפועל, שנגרמו עקב הפרת חוזה, אולם ברור כי אין הצד הנפגע יכול לזכות פעמיים באותו פיצוי ותעיד על כך המילה "במקומם" המופיעה בסעיף. תכליתו של הפיצוי המוסכם הוא פיצוי שאין צורך להוכיח את נזקו.

9.בענייננו כאשר הוכח כי הנזק הישיר שנגרם לנתבעים עולה על הפיצוי המוסכם, וזכותם המלאה לתבוע את הנזק הישיר שנגרם להם בגין הפרת החוזה על ידי התובעת.

10.באשר לתביעה שכנגד, לא היה לה מקום. במכתב התביעה שנשלח לתובעת מדבר עורך דינם על פיצוי של 45,000 ₪, כאשר 40,000 ₪ כבר בידם, דהיינו גם לטענתם מדובר ב- 5,000 ₪ בלבד בוודאי שלא ב- 25,000 ש"ח כפי שתבעו. התביעה שכנגד נדחית בזה.

11.מכיוון שהגעתי למסקנה כי הנזק הישיר הוא 27,500 ₪, כאשר אוסיף לו עוד 1,000 ₪ בגין עוגמת הנפש שבהפרת החוזה, אני מורה כי הנתבעים ישלמו לתובעת את היתרה מהסכום ששילמה בסך 11,500 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת כתב התביעה, 24/3/09 ועד למועד התשלום בפועל, ובצירוף סך כולל בגין הוצאות המשפט בסכום של 350 ₪.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתנה והודעה היום י"ב אייר תש"ע, 26/04/2010 במעמד הנוכחים.

אור אדם , שופט

הוקלד על ידי: רחל עמר