שחרור רשויות הרווחה מטיפולן בתיק נוכח התנהלות האב , קביעת הסדרי ראיה בנוכחות הורי האב

פתח דבר

התובעת עותרת לחיוב הנתבע במזונות בתם הקטינה, ד., ילידת 2.11.09, וכן לקביעת משמורתה של הקטינה והסדרי הראיה עימה.

עיקר מחלוקתם של הצדדים נוגעת לסוגיית המשמורת והסדרי הראיה. בעוד התובעת טוענת כי יש לקבוע את משמורת הקטינה בידיה ולאפשר לנתבע להיפגש עם בתו אך ורק במסגרת מרכז הקשר או בליווי מלווה מקצועי מטעם רשויות הרווחה וזאת נוכח אופיו ומסוכנותו, סבור הנתבע כי ראוי לקבוע את משמורת הקטינה דווקא בידיו, ולמיצער, לקבוע כי המשמורת על הקטינה תהא משותפת לצדדים.

חריגותו של תיק זה הינה בהתנהלותו של הנתבע, אשר מתוך רצונו העז להיפגש עם בתו הקטינה בדרכו שלו ובמתכונת הנראית בעיניו, ניהל מלחמת חורמה בגורמי הרווחה השונים אשר טיפלו בענינו, ואשר המלצותיהם לא נראו בעיניו. בגין התנהלותו זו הורשע הנתבע, בין השאר, בעבירת איומים והעלבת עובד ציבור וכן הוצא כנגדו צו הגנה האוסר עליו להתקרב ולהטריד את אחת מפקידות הסעד אשר טיפלו בעניינו.

בעניין שלפנינו נדרשנו לאזן בין אינטרס הקטינה וטובתה בהכרת אביה וקיום מפגשים נורמטיביים עימו, לבין הצורך להגן עליה מהתנהגותו החריגה כלפי אלו הסובבים אותו, התנהגות אשר אף אם אינה מופנית ישירות כלפי הקטינה, יש בה, מטבעם של דברים, להשליך אף עליה, הכל כפי שיפורט בהמשך הדברים.

זו מסכת העובדות, האירועים והטענות הנוגעת לנדון -

1.         הצדדים נישאו כדמו"י ביום 7.7.09 והתגרשו בגט פיטורין ביום 1.11.11.

מנישואיהם אלו נולדה לצדדים בתם המשותפת - ד. (להלן: הקטינה) שהינה כבת שלוש.

2.         התובעת נולדה בקיבוץ והינה בעלת תואר שני בתקשורת, על אף שכך משמשת  כיום התובעת כמורה להוראה מתקנת במשרה חלקית.

הנתבע הינו בעל תואר ראשון במתמטיקה, הוא עוסק במתן שיעורים פרטים במקצוע זה ובעל אתר אינטרנט ללימוד מקוון של מתמטיקה.

3.         פרק נישואיהם של הצדדים היה קצר ביותר וכבר  מראשיתו לא השביעו הצדדים נחת האחד את מישנהו, למעשה מיעטו הצדדים אף להתגורר תחת קורת גג אחת ולרוב התגורר הנתבע בדירת אחותו ב*** ואילו התובעת נותרה עם הקטינה בדירתה בקיבוץ ***.

4.         כבר מעת לידתה של הקטינה, כארבעה חודשים לאחר נישואי הצדדים, החלו בניהם עימותים בכל הקשור להתנהלות עמה.

לטענת התובעת, הנתבע נהג להניף את הקטינה אל על כשהוא נושא אותה על כף יד אחת תוך שהוא נהנה לראות את התובעת ובני משפחתה מתחלחלים מהמעשה הבלתי אחראי (ראה סע' 18.3 לכתב התביעה; עמ' 15, שורה 19-20 לפר'; תסקיר רשויות הרווחה מיום 30.1.11), כמו כן נהג להחזיק את הקטינה ברגליה כאשר ראשה למטה, נסע עימה ברכבו ללא אביזר בטיחות ועוד (ראה עדות התובעת עמ' 15 לפר'; תסקיר רשויות הרווחה מיום 30.1.11 עמ' 3 פיסקה אחרונה).

במקרה אחר נטל הנתבע את הקטינה למשך 24 שעות, ללא הסכמת התובעת ומבלי לאפשר לה כל קשר עימה, וזאת בעת שהקטינה עדיין הניקה (ראה סע' 26 לכתב התביעה).

התובעת הוסיפה וטענה כי לא פעם אמר הנתבע אמירות תמוהות ומדאיגות בנוגע לקטינה כמו - " מתי נהרוג אותה? מתי נחסל אותה? מתי נשמיד אותה? מתי נכחיד אותה? מתי נרצח אותה..." (עמ' 15 -16 לפר').

עוד טענה התובעת כי ביום 12.7.10 לאחר שהנתבע שהה פרק זמן ממושך עם הקטינה הוא אמר לה כי  - " אם הייתי צריך להיות איתה רצוף כמה ימים באמת הייתי הורג אותה" והוסיף  " אני גבר אין לי סבלנות" (עמ' 16 שורה 2-3 לפר')

5.         מיד יאמר כי עיקר טענותיה הקשות הנזכרות של התובעת אוששו ע"י הנתבע עצמו! כך במכתב אותו שלח הנתבע למר ציון טוסון, העו"ס המחוזי לעניין סדרי דין,  כתב הנתבע את הדברים הבאים (ראה נספח ת/1)  -

"...אם נפל מוצץ על הרצפה בבית (לא בחוץ חלילה) הקפדתי להחזיר את המוצץ לפיה של הילדה מבלי ששטפתי אותו, כאשר בזוית עיני אני בוחן את גופה המתפלץ (של התובעת - צ.ו). החלטתי יום אחד, כשהייתה בת חצי שנה, לתת לה באופן חד פעמי מטרנה למרות שינקה עדיין. למרות שה. הייתה מוכנה לשאוב לי חלב אם, התעקשתי על מטרנה...יצא פעם אחת שהרמתי את ד. הפוך מהרגליים למשך כמה שניות. נהנתי לראות את ה. מתפלצת למראה הילדה אחוזה בשוקיה בעודה הפוכה מעל המיטה...פעם אחת גם הגדלתי לעשות והתעליתי אפילו על עצמי, ולקחתי את הילדה ל - 24 שעות כי רציתי להיות איתה לבד. מסכת האירועים הנ"ל מתארת התנהלות מאוד דפוקה ומאוד מאוד לא בסדר שלי, וזה עוד תואר כבוד.  יותר נכון יהיה להגיד שהיא (התובעת - צ.ו) חיה במחיצת טרוריסט. אכן "טרוריסט" היא המילה הכי מתאימה שמצאתי כדי להגדיר את עצמי, נכון לאותה תקופה. יש להבין ולהפנים היטב כי כל ההתנהלות הזו גרמה נזק לה., רק לה., לא לילדה...העובדה שהכי חשוב להבין וטרם הפנמתם היא שכל זה היה רק כדי להוציא את ה. מדעתה..."

דומה כי אין להוסיף על הכתוב המדבר בעד עצמו.