שחרור ממעצר לקונה רובה צייד, שלא עשה בו שימוש ולא נמצאה אצלו תחמושת

נגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו סחר באמל"ח בכך שרכש רובה צייד תמורת 150 ש"ח.

בתיק התביעה נמצא אישור לפי ס' 144(ה) לחוק העונשין המאשר כי מה שנתפס אצל העורר הוא אכן רובה צייד. לטענת העורר הוא קנה את האקדח כשהוא לא תקין ורק ליופי בחושבו כי מותר לו להחזיק ברובה כזה.

אין חולק על כן כי ברובה זה לא נעשה שימוש גם לא נמצאו אצלו כדורים העשויים לשמש נשק זה.

בימ"ש קמא האריך את מעצרו של העורר עד לתום ההליכים לאחר שנטיית לבו הייתה להקל עם העורר אך בסופו של דבר החליט על הארכת המעצר לאור ע"מ 2218/08 ע"מ איו"ש 156/002 בו נקבע כי יש לראות ברובה צייד נשק מסוכן שכן גם בו נתן לעשות שימוש של פגיעה באדם. ב-156/02 נקבע גם כי עצם העובדה שהנשק לא תקין אין בה לשנות התוצאה שכן גם נשק כזה יכול להיות מסוכן אם יתקנו אותו. נציין כי בע"מ 2218/08 שוחרר הנאשם ע"י בימ"ש קמא ובימ"ש זה קיבל הערר להאריך מעצרו עד לתום ההליכים. במקרה זה העורר מסר את הרובה לידי אדם שהעיד על עצמו כי הוא פעיל חמא"ס. עובדה זו הצביעה על אפשרות כי יעשה שימוש ברובה לשם פגיעה באדם. בע"מ 156/02 מדובר בהחזקת אקדח "סטאר" ולא ברובה צייד. בנוסף נמצאו אצלו מספר מחסניות וכדורי רובה בקטרים שונים וכן רכוש גנוב.

בע"מ 4045/06 החליט בימ"ש לדחות ערר על מעצר של מחזיק רובה צייד אלא ששם נמצאו 2 רובים. באחד מהם מותקנת כוונת טלסקופית ולא יהיה ספק כי העורר רצה לעשות שימוש בנשק. בע"מ 3709/08 גם כן הורה ביהמ"ש זה על מעצר עד לתום ההליכים בגין החזקת רובה צייד אלא ששם החזיק גם בכדורים וגם נעשה שימוש ברובה. בע"מ 2068/06 גם כן הוחלט ע"י בימ"ש זה להאריך מעצר עד לתום ההליכים בגין החזקת רובה צייד אלא ששם העורר פעל כדי להפוך את הנשק לשמיש. העורר גם החזיק כמות לא מבוטלת של כדורים ובסופו של דבר נעשה שימוש ברובה. בע"מ 29/02 ו-58/02 החזיקו העוררים גם בתחמושת.

אכן לפי הכללים באזור פסיקת בימ"ש זה החזקת כל כלי נשק ורובה צייד בכלל זה מביאה למעצר עד לתום ההליכים שכן תמיד קיים חשש שיעשה שימוש בנשק נגד בני אדם או שהוא יגיע לידיים עוינות. רק בנסיבות מיוחדות ניתן להורות על שחרור בתנאים שיקבעו ע"י בימ"ש.

בנסיבות המקרה שלפנינו נטען ע"י העורר כי הנשק לא היה תקין בכלל, לא הייתה לו תחמושת, הוא הספיק להחזיק בנשק רק יומיים מאז הרכישה. לאור זאת לא נראה לי כי הייתה לו כוונה ביטחונית. מקרה זה שונה מכל שאר המקרים שהוזכרו לעיל. ונראה לי כי לראות כאן נסיבות מיוחדות. בנוסף העורר נשוי עם ששה ילדים.

לאור הנ"ל אני מחליט לקבל את הערר ולהורות על שחרורו של העורר לאחר שיפקיד סך של 8,000 ש"ח לקופת ביהמ"ש, ימציא ערבות צד ג' על סך 15,000 ש"ח כדי להבטיח את התייצבותו לביהמ"ש לכל ישיבה שתקבע בתיקו.

ניתנה היום, 28 ביולי 2008, כ"ה בתמוז התשס"ח, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

שופט

רמ"שית: לש