שחרור ממעצר בנסיבות הומניטאריות של נאשם ביציאה מהאזור ללא היתר - פסקדין
|
ע"מ בית הדין הצבאי לערעורים באזור יהודה והשומרון |
4985-08,4986-08
9.11.2008 |
|
בפני : המשנה לנשיא: סא"ל נתנאל בנישו |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: 1. ראמי סעיד אחמד אלגנידי ת"ז 852667831 2. ראזי סעיד אחמד אלגנידי ת"ז 850778572 עו"ד מחפוז בלאל |
: התביעה הצבאית עו"ד סגן מיכאל אורקין |
| החלטה | |
שני העוררים נעצרו עד לתום ההליכים לאחר שבימ"ש קמא מצא כי קיימות ראיות לכאורה לכך שיצאו מהאזור ללא היתר דרך פתח אותו יצרו בגדר ההפרדה.
ב"כ העוררים סבור כי שגה בימ"ש קמא בהחלטה זו. לדעתו, לא רק שאין ראיות לפגיעה בגדר, אלא היה אף להאשים את העוררים בניסיון ליציאה מהאזור בלבד. כן טען הסנגור כי לאור עברם הנקי, והעובדה כי יצאו על מנת להגיע לפגישה בקונסוליה האמריקאית, היה על ביהמ"ש לשקול בחיוב חלופת מעצר, דבר שלא נעשה על ידו.
מנגד, מפנה התביעה הצבאית להודאת העוררים וליתר חומר ראיות מהם עולה, לטעמה, תשתית ראיות לכאורית לשתי העבירות המיוחסות בכתב האישום. התביעה סבורה כי בפנינו מקרה מובהק בו מתחייב מעצר כפי שהורה ביהמ"ש קמא.
הנני סבור כי קיימות די ראיות להוכחת אשמתם של העוררים בשלב זה. העוררים מודים כי חצו את הגדר בידיעה מלאה שהדבר אסור על פי דין. העוררים מציינים כי טיפסו מעל הגדר. אולם בתיק החקירה מצויה עדות תצפיתנית שהבחינה בשתי דמויות הפוגעות בגדר ההפרדה ושמרה איתן על קשר העין רצוף עד שהן נעצרו ע"י סיור מג"ב. אף מצוי דו"ח קצין מג"ב אשר ביצע את המעצר.
יש להוסיף על כך כי קבענו לא פעם שהעבירות המיוחסות לעוררים מקימות עילות מעצר (ראה ע"מ 1298/06 התוב"ץ נ' איסלמיה והפסיקה המצוטטת בו).
במקרה הנוכחי הסתבר שהעוררים ניסו לברוח מפני השוטרים שהגיעו לזירת האירוע במטרה לעוצרם. נסיבה זו יש בה לחזק את קיומו של חשש להמלטות.
עם זאת, מעיון במסמכים שנתפסו אצל העוררים מצאתי כי טענתם שדרכם הייתה לקונסוליה האמריקאית מבוססת. מסתבר כי העורר מס' 1 התקבל ללימודים במוסד אמריקאי והוא עתיד להתחיל את לימודיו בינואר הקרוב. לצורך זה זומן לקונסוליה האמריקאית בתאריך ביצוע העבירה. אין בנסיבה האמורה כדי לבטל את עילות המעצר, ואולם הנני סבור כי במקרה הנוכחי, יש מקום להתחשב בכך שהמניע לביצוע העבירות היה צורך נקודתי להיכנס לישראל, זאת בשונה מהסיכון הטמון ביציאה מהאזור במטרה להתפרנס, המעלה חשש מוגבר כי נאשם שישתחרר יחזור לסורו.
מובן כי נסיבה הומניטארית זו המתקיימת בנוגע לעורר מס' 1, אינה תקפה בנוגע לאחיו העורר מס' 2.
לאור זאת, מצאתי לנכון, לפנים משורת הדין, לאפשר את שחרורו של המשיב מס' 1 על מנת שתוכניותיו לא ירדו לטמיון.
על רקע האמור, הנני דוחה את הערר בעניינו של העורר מס' 2 . העורר מס' 1 יוכל להשתחרר אם יעמוד בתנאים הבאים:
א. הפקדת 5,000 ש"ח.
ב. התייצבות לכל הדיונים שיקבעו בעניינו.
לא יעמוד העורר מס' 1 בתנאים אלה ייעצר עד לתום ההליכים.
ניתנה היום, 9 בנובמבר 2008, י"א בחשוון התשס"ט, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.
המשנה לנשיא
רמ"שית: לש התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|