שחר יוסי נ' כהן אבי-אינטרנט קפה

החלטה

בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה.

1. תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סד"א"), מתייחסת לביטול החלטה על פי צד אחד, וקובעת כך:

"ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני, והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה - לבטלה, בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות או בעניינים אחרים, ורשאי הוא, לפי הצורך, לעכב את ההוצאה לפועל או לבטלה;החלטה שמטבעה אינה יכולה להיות מבוטלת לגבי אותו בעל דין בלבד, מותר לבטלה גם לגבי שאר בעלי הדין, כולם או מקצתם."

2.לפי תקנה זו, לביהמ"ש המתבקש לבטל פס"ד שנתן במעמד צד אחד שתי אפשרויות חלופיות, האחת היא ביטול מחובת הצדק, והשניה היא ביטול לפי שיקול דעת ביהמ"ש. כשמדובר בביטול מחובת הצדק מדובר בפס"ד שניתן בעקבות פגם בהליך. הרציונאל שמאחורי כלל זה הוא שלכל אדם הזכות שלא יינתן נגדו פס"ד אלא בדרך משפטית תקינה (ע"א 64/53, כהן נ' יצחקי, ח(1) 395,397ה). במקרה זה של פגם, על בית המשפט לבטל את פסה"ד ללא שקילת נכונות ההחלטה (י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שישית, דצמבר 1990, עמ' 696).

3.אבחן תחילה את אפשרות הביטול מחובת הצדק במקרה דנן.

המבקש טוען כי מעולם לא קיבל לידיו עותק מכתב התביעה. לטענתו כל שידע היה כי המשיב מתכוון להגיש נגדו תביעה ולכן מסר את פרטי החברה המבטחת ושם סוכן הביטוח על מנת שכל חומר רלוונטי יועבר אליהם. עותק מפסק הדין נמסר לביתו בת ה-

14 המתגוררת בבית גרושתו וכך למד על הגשת התביעה נגדו.

4.מנגד טוען המשיב כי כתב התביעה הומצא בדואר רשום למבקש וכן פעמיים נוספות למקום עסקו, המקום בו ארעה התאונה, אולם המבקש סרב לקבל את המעטפה והיא הושארה על דלפק הקבלה.

5.לתמיכה בגרסה זו של המשיב צורפו שני תצהירים האחד של עו"ד דורון אוחיון והשני של מר קובי צבאג פקיד מסירה.

6.לאור האמור שוכנעתי כי כתב התביעה הומצא למבקש כדין ואין מקום לבטל את פסק הדין מחובת הצדק. אפנה כעת לבחון את החלופה השניה לביטול פס"ד, והיא החלופה באשר לשיקול דעת ביהמ"ש.

המלומד אורי גורן בספרו, סוגיות סדר הדין האזרחי, מהדורה שביעית, עמ' 282-283 גורס כי:

" סמכותו של בית המשפט לבטל את פסק הדין אינה סמכות שבחובה, כאשר פסק הדין אינו פגום, אלא סמכות המסורה לשיקול דעתו. לעניין שיקול הדעת יש להציב את שני המבחנים הבאים:

א.סיבת מחדלו של המבקש להתייצב או להתגונן:

ב.סיכויי הצלחה כי הגנתו תתקבל.

התשובה לשאלה השניה היא החשובה יותר.

אם המבקש מצביע על סיכויי הצלחה, הרי שבגין המחדל יסתפק בית המשפט בהטלת הוצאות.

באשר לשאלה השניה, אין הנתבע חייב להראות, כי הגנתו היא איתנה ובטוחה ודי לו אם יראה, כי ההגנה אפשרית. אם הנתבע אינו יכול להצביע על הגנה אפשרית, מה הטעם להעתר לו ולפתוח את המשפט מחדש? הרי מיד לאחר מכן יינתן נגדו אותו פסק דין ממש."

"כאשר הנתבע לא התייצב וניתן נגדו פסק דין בהיעדרו, הרי שבדיקת סיכויי ההצלחה נעשית על פי כתב ההגנה המצוי בתיק בית המשפט. לעומת זאת, כאשר הוא לא התגונן כלל, נלמדים סיכויי ההצלחה מהבקשה לביטול ומהתצהיר התומך בה."

7.במקרה דנן, טוען המבקש כי בשנת 2009 יצר עימו קשר טלפוני ב"כ המשיב והודיע לו כי המשיב, מתכוון לתבוע פיצויים בגין פציעה באצבע שהתרחשה כ-4 שנים קודם לכן בבית עסקו של המבקש.