שחף - ליווי פיננסי יבוא יצוא 1990 בע"מ נ' ניו ליין מ.ד.מ. בע"מ

החלטה

1. במסגרת בקשת התנגדות לביצוע שיק, הועלתה בין היתר טענת ההגנה כי השיק נשוא ההתנגדות אינו שיק סחיר מאחר ונרשם בו "שלמו ל..", ועל כן המשיבה שהינה צד שלישי אינה אוחזת בשיק כדין .

השאלה המשפטית שבמחלוקת היא האם שיק שבו נרשם "שלמו ל – " בלא שנרשמו בשיק מילים נוספות המורות על הגבלת הסחרות, הינו שיק שהסחרות בו מוגבלת או לא.

בישיבה מקדמית שהתקיימה בתאריך ה6.05.12, נקבע כי ב"כ הצדדים יגישו סיכומים במחלוקת המשפטית לענין סחרות השיק נשוא ההתנגדות.

2. לאחר שעיינתי בסיכומי הצדדים לרבות סיכומי תשובת ב"כ התובעת לענין שאלת סחרות השיק, בפסיקה אליה הפנו הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את טענת ההגנה לפיה השיק בו נרשם "שלמו ל- " אינו סחיר וזאת כפי שיופרט להלן:

3. הסוגיה האמורה נדונה בספרו של כב' השופט (בדימוס): ד"ר יואל זוסמן, "דיני שטרות", מהדורה שישית,1983, ממנה עולה כי שיק בו נכתב "שלמו ל-" הינו שיק אשר הסחרות בו לא הוגבלה וניתן לסחרו לאחר. ההבדל בין הכיתוב "שלמו ל.." לבין "שלמו לפקודת" הינו לשוני בלבד, כאשר בשני המקרים עסקינן בשיק סחיר.

"ראינו, כי מבחינת הדין אין נפקא מינה בין "שלם לפקודת פלוני" ובין "שלם לפלוני או לפקודתו", ההבדל הוא לשוני דקדוקי בלבד".(י. זוסמן "דיני שטרות" מהדורה שישית עמ' 71).

"למראית עין יש הבדל בין שטר לטובת אדם ששמו נקוב בו כנפרע, כגון "שלם ל א'", לבין שטר משוך לפקודתו של אדם ששמו נקוב, כגון "שלם לפקודתו של א'" או " שלם לא' או לפקודתו".

בשני המקרים האחרונים מציינת המילה "לפקודה" את זכות ההעברה שניתנה לנפרע, ואילו במקרה הראשון אין זכות זו נזכרת כלל. אך ההבדל הזה, אשר כאמור אינו קיים אלא למראית עין , מתבטל למעשה על ידי הוראות אחדות שבסעיף 7 לפקודה, כדלקמן:

"שלם ל א' " : בשטר כזה לא אמר המושך שבידי א' הנפרע תהא הרשות להעביר את השטר על ידי היסב לאדם אחר. אך רשות זו, הנובעת מעצם הסחרות , מובנת מאליה מהיות המסמך שטר, ובסעיף 7(ד) לפקודה קובע לעניין זה:

"שטר בר פרעון לפקודה הוא שטר שנאמר בו כך, או שנאמר בו שהוא בר פרעון לאדם מיוחד ואין בו מלים האוסרות העברתו או המורות על כוונה שלא יהא עביר".( י. זוסמן "דיני שטרות" מהדורה שישית עמ' 68)

4. ב"כ התובעת בסיכומיה מפנה לפסק דין שניתן ע"י בית המשפט המחוזי באר שבע,

בע"א 36515-01-11 בנק דיסקונט לישראל נ' וואיה, אשר דן ספציפית בענין המחלוקת שלפנינו, בה קובע ביהמ"ש בפסק הדין שניתן בערעור כי שיק שנכתב בו "שלמו ל-" הינו שיק סחיר.

5. פסק דין זה מתוקף היותו פסק דין שניתן ע"י בית המשפט המחוזי הינו פסק דין מנחה, אשר עומד בכפיפה אחת עם האמור בספרו של כב' השופט (בדימוס) השופט זוסמן, ועל כן, אני מוצא כי יש לפסוק לאורם של אלה.

6. הפסיקה אליה הפנה ב"כ הנתבעת בסיכומיו מתייחסת להחלטות שניתנו בבית משפט השלום, אשר אינן מהווה פסיקה מנחה, כאשר פס"ד בענין "צטיאט" אשר ניתן ע"י בית המשפט העליון, אינו דן כלל בשאלה המשפטית נשוא החלטה זו.

משדחיתי את הטענה כי השיק אינו שיק סחיר, אני קובע דיון נוסף לעניין יתר טענות ההגנה שפורטו בבקשת ההתנגדות.

המזכירות תזמן את הצדדים לדיון ליום 11.7.12 שעה 09:30.

ניתנה היום, ט"ו סיון תשע"ב, 05 יוני 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: