שחם נ' שרון ואח'

פסק דין

תביעת המתווך בר שחם לתשלום שכרו עבור שירותי תיווך בהתאם להתחייבות. כמפורט בכתב התביעה הנתבעים הלית ורמי שרון פנו לתובע על מנת שיציע להם בתים לרכישה בישוב בת חפר. הנתבעת מס' 2, הלית שרון חתמה על התחייבות לדמי תיווך (נספח ב' לכתב התביעה) לפיה התחייבו הנתבעים לשלם לתובע בגין שירותי תיווך סך של 2% וכן מע"מ. התובע הראה לנתבעים את הבית ברח' דיה 8 (להלן:"הבית") וביצע פעולות תיווך לקשירת העסקה לבקשתם. בסופו של יום נחתם הסכם למכירת בית זה לנתבעים בסך של 1,180,000 ₪ (הסכם המכר צורף כנספח ג' לתביעה). מאחר והנתבעים לא שילמו שכרו, הגיש התובע תביעה זו בהליך של סדר דין מקוצר ותבע הסך של 55,400 ₪ הכולל סך של 25,200 ₪ וכן מע"מ, כפל דמי תיווך בהתאם להסכם וכן סך נוסף של פיצוי מוסכם בגובה 5,000 ₪ וכן מע"מ.

הנתבעים הגישו בקשת רשות להגן במסגרתה טענו שלא חתמו במסגרת כתב ההתחייבות גם על הנכס נשוא התיק וכי פרטי הנכס הוספו שלא על דעתם והסכמתם. החתימה אינה חתימתם והם לא אישרו התנאים המקפחים המופיעים בטופס ההתחייבות. הם טענו שהסכימו לשלם עמלת תיווך בגובה 1% בלבד ביחס לשני הנכסים הראשונים שצוינו בהסכם.

לאחר שהתקיים דיון במסגרתו נחקרה אף הנתבעת על תצהירה, ניתנה החלטה מנומקת של כב' הרשמת שקבעה שיש מקום ליתן לנתבעים רשות להתגונן מפני התביעה.

הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית מטעמם.

התובע פירט בתצהירו שעל טופס ההתחייבות צוינו פרטי 2 נכסים בישוב בת חפר. האחד ברח' הגלעד 19 והשני ברח' בית השיטה 23. לאחר מכן הציע לנתבעים שני בתים נוספים, האחד ברח' בית זית 8 והשני ברחוב דיה 8 – הבית נשוא תיק זה. הוא ביקש להחתימם על כתב התחייבות ביחס לנכסים אלה אולם הם ציינו שקיים כבר כתב התחייבות עליו חתמו וביקשו שיוסיף את פרטי שני בתים אלה. לבקשת הנתבעים ובאישורם הוסיף את פרטי הבתים בתוספת התאריך בו הוצגו הבתים לראשונה בפני הנתבעים.

הנתבעים הודיעו לו שמבקשים לרכוש את הבית והוא החל לנהל מו"מ בשמם עם בעלת הבית. כן סייע להם בהפנייתם לעו"ד לב רן שייצגם בעסקה זו. בהמשך נפגש עם הנתבע ועו"ד לב רן בשיתוף המוכרת וב"כ המוכרת למטרת קידום ההסכם. הוא תיווך וגישר בין המוכרת לנתבעים ופעל למציאת פתרונות מתאימים בפעולות שיאפשרו מכירת הבית לנתבעים. הוא ליווה את הנתבעים במהלך המו"מ לרכישת הבית ועד שנחתם ההסכם.

כן פירט בתצהירו שביצע מספר שיחות מוקלטות עם מזכירת עו"ד לברן וכן עם עו"ד לברן עצמו וצירף תמלילי השיחות.

כן הוגש מטעם התובע תצהיר עדות ראשית מטעם הגב' דנה אברמוביץ מוכרת הבית שהצהירה שהתובע הוא שהביא הנתבעים לסיור והצגת הבית. הוא פעל בפעולות תיווך שונות עד להסכם שנחתם בין הצדדים. הוא היה הגורם היעיל לביצוע העסקה. כן שילמה לו את עמלת התיווך שדרש.

הנתבעים מנגד הגישו תצהיר עדות ראשית במסגרתו טענו שלא חתמו על כתב ההתחייבות הכולל אף את פרטי הבית נשוא תיק זה. לא הסכימו לעמלת תיווך בסך 2% ואף לא הסכימו לתנאים המקפחים הקבועים בהסכם.

בדיון שהתקיים בפני הסכימו הצדדים לסכם טענותיהם בהסתמך על כל החומר המצוי בתיק.

מהמסמכים המצויים בתיק סבורני שהתובע עמד בנטל ההוכחה להוכחת טענתו שהיה הגורם היעיל לקשירת הסכם המכר שבין המוכרת לנתבעים. הנתבעים טענו שלא כך הדבר אולם ניתן ללמוד על כך הן מהאמור בתצהירו והן מהאמור בתצהיר הגב' אברמוביץ מוכרת הנכס, כפי שפירטתי לעיל.

חיזוק למסקנה זו מוצאת אני בתמלילים שצירף התובע באשר לשיחה עם עו"ד לברן האומר שהתובע הוא זה שתיווך בהסכם שבין הצדדים (ראה נספח ז' 2). מאחר והנתבעים לא הציגו כל תמליל שונה למרות שיכולים היו לעשות כן מקבלת אני האמור בתמליל.

חיזוק נוסף הוא עדות הנתבעת עצמה בחקירתה במסגרת בקשת הרשות להגן.

היא מעידה שהתובע הוא המתווך היחיד שעסק בתיווך נכס זה והוא זה שהראה להם את הבית (ראה עמ' 1 שורות 19-20 לפרוטוקול מיום 6.6.10). בהמשך מציינת שנפגשו עימו ועם עורכי דינם, המוכרת ועורך דינה (שורות 25-26).

כן ניתן לראות שאינה טוענת שהתובע לא היה הגורם היעיל, אלא שינתה גרסתה וטענה לכך שהרס וטירפד את העסקה (ראה עמ' 2 שורה 21 לפרוטוקול).

האם היה אישור של הנתבעים לכך שאף הנכס נשוא תביעה זו יתווסף לכתב ההתחייבות עליו חתמו. סבורני שאכן כך כפי שאפרט להלן:

אין מחלוקת שהנתבעים חתמו ליד נכסים 1 ו2 בכתב ההתחייבות, כך עולה אף מעדות הנתבעת (ראה עמ' 3 שורה 1 לפרוטוקול מיום 6.6.10. ).

אם לא היה ניתן אישור הנתבעים להוספת נכס זה לכתב ההתחייבות, מדוע שהתובע יפעל בעניינם כפי שפעל וידאג לכך שיחתם הסכם בסופו של יום?

מאחר והנתבעים אכן מודים בסופו של יום שהתובע הוא שפעל והראה להם הנכס אותו רכשו, מקבלת אני גרסת התובע לפיה הסכימו להוסיף אף את הנכס לכתב ההתחייבות עליו חתמו.