- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
שחל נ' אנטואנט
|
ת"ק בית משפט לתביעות קטנות חיפה |
8294-11-08
17.12.2009 |
|
בפני : רננה גלפז מוקדי |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: יאיר שחל |
: שאהין אנטואנט |
| החלטה | |
החלטה
בפניי בקשת הנתבעת להעביר את הדיון בתיק זה לבית הדין לעבודה.
לטענת הנתבעת, משך התובע את כספי פיצויי הפיטורין שלה, אשר לדבריה, שייכים לה, שכן היא פוטרה על ידי התובע, ומכך ניכתה לו חברת הפניקס סכום מסוים שאותו לוותה הנתבעת. הנתבעת טוענת כי התובע כלל לא אמור היה למשוך את הכספים הללו שכן המדובר בכספים שמגיעים לה ובגינם אף הגישה תביעה כנגדו בבית הדין לעבודה.
טוען התובע כי עם התפטרותה של הנתבעת, עמד סך הכספים שהופקדו לצורך תגמולים עבורה, בחברת הפניקס, על כ- 52,000 ₪ בתגמולים וכ- 57,000 ₪ בפיצויי פיטורין. מאחר שהנתבעת התפטרה מעבודתה, כך לשיטת התובע, ביקש הלה למשוך את מלוא כספי פיצויי הפיטורין. חברת הפניקס, אשר נתנה במועד כלשהו קודם לכן לנתבעת הלוואה ע"ס כ- 40,000 ₪, אינה מאפשרת ללווה להיוותר עם הלוואה של למעלה מ- 50% מן הכספים המופקדים אצלה ולכן, מן הסך של ה- 57,000 ₪ שאמור היה התובע לקבל בחזרה, כאמור, כספי פיצויי הפיטורין של הנתבעת, ניכתה לו חברת הפניקס של 14,000 ₪ על מנת להעמיד את יתרת ההלוואה של הנתבעת על 50% מהכספים המופקדים.
טוען התובע, לפיכך, כי הסך של ה- 14,000 ₪ הם כספים אשר הנתבעת לוותה ואשר אין להם כל קשר למחלוקת סביב שאלת זכאותה לפיצויי פיטורין, אשר נדונה בבית הדין לעבודה. לדבריו, הוא אינו צריך לשלם את הלוואתה של הנתבעת והיא מחוייבת להשיב לו סכום זה.
עיינתי בכתבי הטענות ושמעתי בהרחבה את טענות הצדדים.
סעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט – 1969, קובע כי לבית הדין האזורי לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון בתובענה בין עובד למעביד שעילתה ביחסי עובד ומעביד.
אין ספק כי שאלת נסיבות פיטורי עובד והזכויות הנגזרות מכך, הינה שאלה הנוגעת באופן ישיר ליחסים שבין עובד ומעביד.
צודק התובע כי תביעתו מופנית כלפי אותו סכום אשר נוכה מכספי פיצויי הפיטורין של הנתבעת, אשר אותם משך התובע, כאשר סכום זה נוכה בגין הלוואה שנטלה הנתבעת. ואולם, לא ניתן לנתק זאת מן ההקשר הכללי, היינו שאלת הזכות לקבלת כספי הפיטורין אשר הופקדו על ידי התובע על שם הנתבעת. את כספי הפיטורין זכאי המעביד למשוך בנסיבות בהן התפטר העובד, אולם אין הדבר כך, כאשר העובד מפוטר. זו המחלוקת האמיתית, שהרי אם יקבע בית הדין לעבודה כי הנתבעת פוטרה על ידי התובע, כפי טענתה, אותם כספים כלל וכלל לא יגיעו לתובע, אלא לנתבעת.
לפיכך, הגעתי למסקנה כי תביעה זו, ראוי שתידון בבית הדין לעבודה, כחלק מבירור כלל התביעות של הצדדים, זה כלפי זה, בגין סיום יחסי העבודה.
התביעה מועברת לבית הדין האזורי לעבודה.
המזכירות תעביר את התיק למזכירות בית הדין האזורי לעבודה וכן תעביר החלטה זו לצדדים.
ניתן היום, ל' כסלו תש"ע, 17 דצמבר 2009, בהעדר הצדדים.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
