שושן נ' המוסד לביטוח לאומי

החלטה

1.בפנינו בקשת ב"כ התובע למינוי מומחה אחר/נוסף בתיק שבפנינו.

ההנמקה לבקשה הינה כי המומחה לא השיב על השאלה בנוגע לכימות השפעת החשיפה לאסבסט על סרטן הקיבה בו לקה התובע.

2.הבקשה הועברה לתגובת הנתבע והנתבע הביע התנגדותו למינוי מומחה אחר/נוסף.

הנתבע ציין כי אין מקום בהתאם להנחיות הנשיא למינוי מומחה אחר/נוסף וכי מחוות דעתו של המומחה ניתן להסיק שהמומחה סבר שלחשיפה לאסבסט לא היתה השפעה של ממש על הופעת המחלה של סרטן הקיבה.

לטענת הנתבע העובדה שהמומחה אינו יכול לכמת את השפעת החשיפה לאסבסט, אינה מצדיקה מינוי מומחא אחר/נוסף, מה גם שאין בחוות דעתו קביעה פוזיטיבית שיש קשר סיבתי בין האסבסט לבין המחלה.

הנתבע הוסיף וטען כי לא ניתן להסיק מחוות דעתו של המומחה שסביר יותר לההניח, בדרגת סבירות העולה, של אסבסט היתה תרומה על הופעת המחלה ממנה סבל התובע, כך שבהעדר סבירות כזו, ממילא אין רלבנטיות לבחינת מאזן ההשפעות כאמור בסעיף 83 סיפא לחוק הביטוח הלאומי.

3.מינוי מומחה יועץ רפואי נוסף נעשה בבית הדין לעבודה בהתאם להנחיות בדבר מומחים -

יועצים רפואים (הנחיות הנשיא מ-13.4.10), כדלקמן:

"... ככלל, עד בית הדין להסתפק במינוי מומחה אחד לפגימה אחת. בקשה למינוי מומחה אחר או נוסף ניתן להגיש, באותם מקרים חריגים בהם הדבר מוצדק, תוך 15 יום לכל היותר ממועד קבלת חוות דעת המומחה, או ממועד קבלת תשובות המומחה לשאלות ההבהרה, ככל שהעילה לבקשה נעוצה בתשובות אלה.

מינוי מומחה נוסף או אחר פותח פתח לחוות דעת חדשה ולמחזור חדש של שאלות הבהרה ועלול להביא להתארכות הדיון. אשר על כן, לא על נקלה ימנה בית הדין מומחה נוסף או אחר, והחלטתו בעניין חייבת הנמקה.

בית הדין רשאי למנות מומחה נוסף ככל שמצא כי בחוות דעת המומחה לא ניתן מענה לכל השאלות שהוצגו, והן חיוניות להכרעה בהליך; או שנראה לבית הדין שהמומחה דוגל באסכולה המחמירה עם הנפגע בהשוואה לאסכולה אחרת, מקלה יותר; או שנדרש תחום מומחיות נוסף לבחינת אותה פגימה; או מטעמים מיוחדים אחרים שיפורטו בהחלטתו.

מינוי מומחה אחר משמעו פסילת חוות דעת המומחה שמונה. לא על נקלה יינקט צעד כאמור, אלא נדרש טעם ממשי לפסילה; בעיקרו של דבר, הטעמים למינוי מומחה אחר דומים לטעמים בגינם מחליט בית הדין על החזרת עניינו של מבוטח לוועדה רפואית לעררים שתשב בהרכב חדש. בין הטעמים למינוי מומחה אחר: ככל שבית הדין מוצא כי המומחה חרג בחוות דעתו מהעובדות שנקבעו על ידי בית הדין למרות ששימת הלב הופנתה בשנית לנסיבות העובדתיות; ככל שהמומחה מתנגד לאסכולה הרפואית עליה מבוססת פסיקת בתי הדין לעבודה בתחום הפגימה הרלוונטי; ככל שנפל פגם אישי במומחה; או מטעם אחר שיירשם ...".

גם במאמרו של ס. אדלר, מומחים יועצים רפואים בבתי הדין לעבודה, המשפט ב' 199 נדון ענין מינויו של מומחה נוסף וענין מינויו של מומחה אחר כאשר באותו מאמר מפורט כי מינויו של מומחה אחר משמעותו פסילת חוות דעתו של המומחה הראשון כאשר סיבות אפשריות לפסילה הינן שהמומחה נוהג ליתן חוות דעת למוסד לביטוח לאומי, שחוות דעתו מבוססת על עובדות שלא נקבעו על ידי בית הדין, שחוות דעתו מבוססת על הלכה משפטית לא נכונה או שהמומחה אינן מוכן להשיב על שאלות הבהרה.

ככלל, מובהר באותו מאמר שהדרך הנכונה איננה לפסול חוות דעתו של מומחה אם ניתן לתקן את הפגם באמצעות הפנית שאלות הבהרה אל המומחה. (עיין שם בעמ' 109).

לענין מינוי מומחה נוסף עיין גם בפסק דינו של בית המשפט העליון ברע"א 337/02 רונית מזרחי נ. כלל חברה לביטוח בע"מ ואח' פד"י נו' (4) 673.

בפסק דין זה נקבע, כי מינוי מומחה נוסף לא יעשה כדבר שבשיגרה, אלא רק כאשר תחושת השופט היושב לדין, הינה כי אין בידו להכריע במחלוקת שבהליך שבפניו בהסתמך על חוות דעתו של המומחה הרפואי שמונה וכי נותרו ספקות או שאלות בלתי מוכרעות גם לאחר חוות הדעת.

לא מצאנו, כי במקרה שלפנינו התקיימה נסיבה כלשהי המצדיקה את פסילת חוות דעתו של פרופ' קטן ומינוי מומחה אחר במקומו.

באשר למינויו של מומחה נוסף מצוין באותו מאמר, כי בין הסיבות המצדיקות מינוי מומחה נוסף קיימים מקרים שבהם בית הדין לא תיאר בפני המומחה הראשון את מלוא העובדות הרלוונטיות וקיים חשש שהמומחה לא יוכל לשקול מחדש את עמדתו, בית הדין רואה לנכון לשמוע השקפה רפואית אחרת בנושא השנוי במחלוקת במדע הרפואה, חוות הדעת אינה נראית לבית הדין הגיונית או שהמומחה עצמו המליץ על קבלת חוות דעתו של מומחה בתחום אחר.

ב"כ התובע לא הצביע לפנינו ולו על נימוק אחד, המתאים לקריטריונים דלעיל המצדיק מינויו של מומחה נוסף, חוות דעתו של המומחה ניתנה בהתאם לעובדות שנקבעו על ידי בית הדין, חוות הדעת הגיונית, ב"כ התובע לא הצביעה בפנינו על קיום נושא השנוי במחלוקת ברפואה והרלוונטי לתיק זה על מנת להצדיק מינויו של מומחה נוסף.