שורצבוים ואח' נ' פ. יתרון שווקי כלכלי בע"מ ואח'

החלטה

לפניי בקשת המבקשים למתן פטור מערבון, בערעור שהגישו על פסק דין שניתן על ידי בית משפט השלום בחיפה (כבוד השופט רטנר), מיום 9.2.11 בת.א. 18492-06-10.

זו בקשה שניה שמגישים המבקשים, באותו ענין. הבקשה הראשונה (שהוגשה ביום 17.1.12), הוגשה ללא פירוט נדרש, לענין יכולם הכלכלית של המבקשים וללא מסמכים ולפיכך, בהחלטתי מיום 18.1.12, דחיתי את הבקשה, ללא צורך במתן תשובה, תוך שהבהרתי, כי סיבת הדחייה הינה היעדר פירוט ומסמכים, כנדרש בדין, לענין היכולת הכלכלית.

המשיבים מתנגדים לבקשה.

ראשית טוענים הם, כי הערעור הוגש באיחור ניכר, ללא שהוגשה בקשה להארכת מועד להגשתו ולכן אין לו כלל סיכויי הצלחה וכי ממילא, גם לגופו של ענין, מדובר בערעור חסר סיכויים. כן טוענים הם, כי לא הוכח העדר יכולת כלכלית להפקיד את הערבון וכי אף סכום ההוצאות המזערי, שהושת על ידי בימ"ש קמא, טרם שולם.

דין הבקשה דחייה.

בטרם דיון אציין, כי העמוד האחרון להחלטת בימ"ש קמא, מיום 6.10.11, שצורפה להודעת הערעור, לא נסרק, אולם עיינתי בהחלטה באמצעות מערכת נט-המשפט.

בדיון בבקשה לפטור מערבון על המבקש לעמוד בשני תנאים מצטברים: עליו להראות כי אין לו יכולת כלכלית להפקיד את הערבון וכן עליו לשכנע בדבר סיכויי ההליך.

לגופו של ענין, על ביהמ"ש לשקול שני שיקולים נוגדים. מחד – זכות הגישה לערכאות המהווה עיקרון יסוד במשפטנו ולפיה אין לנעול את שערי בית המשפט בפני מי שידו אינה משגת לשלם ההוצאות הכספיות הכרוכות בהליך. מאידך – הצורך להבטיח הוצאותיו של מי שזכה בדין, שלא ייוותר בסופו של יום ללא יכולת להיפרע את הוצאותיו, במיוחד לאור כך שהמבקש מערער על פסק דין שניתן ע"י ערכאה שיפוטית והוא מבקש להשיג על קביעותיה.

ראו, לענין זה: רע"א 7912/07 - טנר בניה ושיפוצים בע"מ נ' סמינר כנרת אגודה שיתופית חקלאית בע"מ ואח' (לא פורסם 13.11.2007) וכן דברים שנאמרו ברע"א 953/08 - ויקטור צמח נ' עיריית רמת השרון ואח' . (לא פורסם, 3.4.2008):

"אין די בהוכחת דלות כלכלית. תנאי מצטבר נוסף הינו סיכויי ההליך (בש"א 329/90 יונה אברך נ' אשר גרוגר, פ"ד מד(2) 383). אכן, בשונה מעניין האגרה, הרי שנוכח תכלית הערבון, סיכויי ההליך מהווים שיקול כבד משקל בהחלטה האם להיעתר לבקשה לפטור מהפקדת ערבון. בעוד שבעניין האגרה די בסיכוי כלשהו להצליח בהליך כדי להצדיק פטור, לעניין פטור מערבון נדרש סיכוי בעל ממשות גדולה יותר (בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי (לא פורסם, 17.10.2007)" (ההדגשות אינן במקור).

בנוסף, על ביהמ"ש להפעיל שיקול דעתו בשים לב לתכלית השונה של פטור מאגרה ופטור מערבון ולצדדים השונים הרלבנטיים להם. בעוד שמתן פטור מאגרה נועד לשם פתיחת דלתות ביהמ"ש בפני המערער והינו ענין שבין המבקש לבין המדינה, הרי פטור מערבון, הינו אינטרס של המשיבים לערעור ומטרתו להגן על זכותם להיפרע הוצאותיהם ונזקיהם, במידה שהערעור יידחה. לפיכך, לענין מתן פטור מערבון ישקול ביהמ"ש גם את עמדת המשיבים לערעור (ראו: בש"א 329/90 יונה אברך נ' אשר גרוגר, פ"ד מד(387-386 ,383 (2) וכן נקבע, כי על המבקש פטור מערבון להראות כי הוא ניסה לגייס את הסכום הנדרש מקרובי משפחתו וכי הדבר לא עלה בידו (ע"א 6860/09 ריבק נ' כונס הנכסים הרשמי מחוז חיפה (לא פורסם, 22.10.2009).

לשם הוכחת חוסר יכולת כלכלית על המבקש לפרוש בפני בית המשפט תשתית מפורטת ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי ולהמציא פרטים על רכושו ומקורות הכנסתו, הנתמכים במסמכים מתאימים (ראו, למשל: ע"א 254/07 משה לפיד ואח' נ' אלישבע סמואל ואח' (לא פורסם, 21.2.2007); רע"א 10498/06 מגדלי ישי חברה לבניין בע"מ - בפירוק נ' עיריית תל אביב יפו (לא פורסם, 30.1.2007).

והנה, חרף החלטתי מיום 18.1.12, האמורה לעיל, גם זו הפעם לא פרשו המבקשים, בבקשתם, את מצבם הכלכלי, במלואו ולאשורו ולא מילאו אחר דרישות הדין והפסיקה בענין זה.

המבקש אמנם מציין בתצהירו (שצורף לבקשה), כי הוא חייב לבנק (עקב פסק דין), כמיליון וחצי ₪, כי יש לו חובות נוספים בהוצל"פ, אין לו חשבון בנק, חסכונות או נכסים כלשהם, אין הוא עובד, אין לו מקור הכנסה ואף קצבת זיקנה אין הוא מקבל, בשל חוב לביטוח לאומי.

המבקש לא צירף מסמכים מהותיים להוכחת הנטען על ידו (צירוף חשבונות שלא נפרעו או מסמך מלשכת ההוצל"פ, אין די). הוא גם נמנע מלהתייחס, בתצהירו, לחברה, לרכושה לנכסיה והעיקר – לא ברור כיצד וממה חי המבקש, באשר, לטענתו, אין לו כל הכנסה. יש לציין, כי על אף מסמכי ההוצל"פ שצירף המבקש, הוא לא ציין אם נערכה לו חקירת יכולת במסגרת ההוצל"פ ולא צירף פרוטוקול חקירה, כאמור או החלטה שניתנה בענין יכולתו הכלכלית (ככל שניתנה), בהליכים, שם.

בנוסף, התצהיר אינו מפרט היכן המבקש גר, עם מי הוא גר, מהו רכושם והכנסותיהם של המתגוררים עימו ולמי פנה (אם בכלל), על מנת שיעזור לו לגייס את סכום הערבון.

בנסיבות אלה, ומאחר שהוכחת העדר יכולת כלכלית הוא אחד משני פרמטרים מצטברים, ומשלא הוכיחו המבקשים פרמטר זה, אין צורך שאדרש לסיכויי הערעור.

לאור האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה.

המבקש יפקיד את העירבון בתוך 30 ימים מקבלת החלטה זו, שאם לא כן יירשם הערעור לדחייה, לפי תקנה 431 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ללא כל הודעה נוספת.