שורץ נ' וולפסון ואח'

החלטה

החלטה זו מתייחסת לשאלת האחריות לקרות התאונה.

אין ספק כי התובע פתח את דלת רכבו, דלת הנהג, על מנת לצאת מן הרכב, ואין ספק כי רכבו של הנתבע פגע בדלת וגרם לנזקים.

המחלוקת נעוצה בסוגיית האחריות.

לטענת התובע, האחריות רובצת לפתחו של הנתבע, ולחיזוק טענותיו טוען התובע כי הדלת כבר היתה פתוחה לרווחה וכי הנתבע חתם על המסמך אשר צורף לכתב התביעה המלמד על אשמתו לקרות התאונה.

מנגד טוען הנתבע כי האשם רובץ לפתחו של התובע משפתח את דלת רכבו בניגוד להוראות סעיף 80א לתקנות התעבורה, התשכ"א – 1961.

לאחר ששמעתי את עדויות הנהגים, הגעתי לכלל מסקנה כי האחריות לקרות התאונה הינה של הנתבע.

ראשית אני מקבל את טענתו של התובע לכך שהסתכל במראה לפני שפתח את הדלת.

שנית, לנוכח מהות הפגיעה ברי כי הדלת נפתחה לכל אורכה.

שלישית, מן החקירה הנגדית ניתן היה להבין כי לכאורה נגרם הנזק לרכבו של הנתבע במקום מסוים, אך הדבר לא נטען בכתב ההגנה ולא צורפו ראיות לכך.

אשר על כן, אני מייחס את מלוא האחריות לקרות התאונה לנתבע.

ניתנה והודעה היום א' טבת תשע"א, 08/12/2010 במעמד הנוכחים.

יובל גזית, שופט

פסק דין

בהחלטה מוקדמת קבעתי כי האחריות לקרות התאונה מוטלת על הנתבע.

אשר לשאלת גובה הנזק – צירף התובע חוות דעת של שמאי רכב המתייחסת הן לנזק הישיר והן לירידת הערך.

הנתבע הגיש חוות דעת נגדית ומחוות הדעת הנגדית עולה כי השמאי מטעם הנתבעת מקבל את קביעתו של השמאי מטעם התובע לעניין הנזק הישיר.

מנגד חולק השמאי מטעם הנתבע על שיעור הפיצוי בגין ירידת הערך כשהוא מפרט את האמור בחוות דעתו ומסביר מדוע ירידת הערך הינה בשיעור של 2% בלבד ולא כפי שנטען בחוות הדעת שצורפה לכתב התביעה.

השמאי אשר ערך את חוות הדעת התומכת בכתב התביעה לא התייצב לדיון, והתובע לא ביקש להעידו.

שמאי הרכב אשר ערך את חוות הדעת הנגדית התייצב לדיון והבהיר את האמור בחוות הדעת.

התובע לא ביקש לחקור את השמאי ולא חלק על קביעותיו.